סלידה |
|
נמאס לי להרגיש רע , על זה שאני טובה , נמאס לי להתנצל על הרצינואל שלי נמאס לי מאנשים טיפשים גם אם הם קרובים אליי , גם אם הם חברים שלי , טיפש זה עדיין טיפש, קח אחריות על עצמך, אל תבנה חיים שאתה לא רוצה ותאשים אחרים זה בגלל המצב שהתחלתי בו... זה בגלל שיש לי מגבלה כזו או אחרת אם לא חשבת איך להצליח למרות המגבלה [נפשית,פיזית כלכלית] אם היית טיפש מספיק כדי לא לתכנן איך לצאת מזה זו אשמתך אם ניסית והכשלת, לפחות ניסית, אז אם היה לך אומץ לנסות פעם אחת, תנסה שוב ושוב ושוב עד שתצליח, החוכמה היא ללמוד מטעיות,
פיקחות זה ללמוד מטעיות של אחרים. ואולי אני פיקחת מידי , אני מודה שאני נוטרת טינה וזה לא פוליטיקלי קורקט גם לאלה שאני חולקת איתם קשר דם , אין לי כוח אליהם יותר, בלתי נסבלים הטינה אף פעם לא עוברת היא אולי נרגעת, ותופסת אותך שוב שאתה לא מוכן, ברגעי כעס במיוחד, והיא גודלת וגודלת , עד שכבר אי אפשר להתעלם ממנה , אני בהחלט לא יכולה להתעלם , אז אני מצטערת לכל מי שיפגע קודם אני , אח"כ אתם, תקראו לי אגואיסטית, או לא מתחשבת אישיות שמעוררת קוניפליקטים וכאלה שאתם לא רוצים להתמודד איתם
מור
|
|
|
|
|
 | אולי תנסי לקבל את הטיפשות כמגבלה של האחר ובכך בעצם לקבל את זה כעובדה? שואל מאחר ואני נורא מפחד להיות יהיר ומתנשא על טיפשים , מרתיעה אותי המחשבה שאני אפסול/פוסל אנשים רק בשל היות טיפשים , יכול להיות שהפסדתי מישהו נורא מצחיק/נחמד/מעניין רק בשל העובדה שפסלתי אותו על טיפשותו. וכן גם אני בדומה לך הפחות נחמד במשפחה , זה שלא מתחבר לכולם, ולמרות זאת חי עם עצמי בשלום גם עם "החיסרון" הזה שבי. ראיתי כמה פוסטים פה שעוסקים במשפחה, ונזכרתי ששיעור הגרושים אחרי תקופת החגים תמיד עולים מאחר ואנשים לא מצליחים לשרוד את תקופת החגים בבית.... למחשבה :) |
|
 | אני לא יכולה לקבל מגבלה כמשהו מונע, כמו שאמרתי אתה יכול למרות המגבלה , אז קשה לי לקבל את זה כנראה . אנשים לא מצליחים לשרוד את החגים כי זה הזמן שבו הדרך שהם לא יודעים לתקשר בה והאינטראקציות ה"מיותרות" קורות הכי הרבה , זה לא בגלל החג, זה בגלל שפתאום הם נתקעו בלי עיסוקים ורק אחד עם השני . נחמדה או לא, זו אני |
|
 | גם בי בחג יוצא הצד הפחות נחמד :( |
|
 | מה שאת מתארת מעניין, מי שלוקה בהפרעת קשב לרוב לא מצליח ללמוד מטעויות , כלומר להבין מצבים חברתיים בהם אם אני מתנהג בצורה מסוימת זה עלול לפגוע בי כי קבלתי פידבק שלילי על ההתנהגות שלי ולהבא אתנהג במצב האלה אחרת. מי שיש לו הפרעת קשב לא מצליח ללמוד איך לתקן את התנהגותו בכדי להביא למצב חיובי וזה מה שמוביל אותו לדפוס של התנהגות שגויה שמרחיקה את הסביבה ממנו...סתם נקודה למחשבה שילתה לי בעקבות הפוסט |
|
 | כמו שמארתי מקודם אני מאובחנת עם הפרעת קשב , אבל לא מתייחסת לזה כשמהו מונע , זה שכמה פלוצים שחוקרים החליטו שזה ככה לא אומר שזה ככה באמת, כל אחד הוא בפני עצמו... אני לא מאותם אנשים שישליכו כל מה שהם נכשלו כי יש להם הפרעת קשב, זה נקרא לקיחת אחריות נראה לי... בכל מקרה על קשיים צריכים לעבוד |
|
 | כל אחד נמצא על ספקטרום מסוים ואם את מאובחנת בהפרעת קשב אז את נמצאת בטווח מסויים של ההפרעה שמה שאמרתי בתגובה זה חלק מהתופעות שלה (אלא אן כן ההבחנה שגויה לגביך כי ברור שיש אבחון יתר) תמיד יש את אלו שהנפרעה משפיע עליהם באופן יותר שלילי מאחרים ויש כאלו שמפתחים אסטרטגיות פיצוי במהלך חייהם הבוגרים. לא הייתי ממהרת לבטל מחקרים ואני מאוד מעריכה אנשים שעבדו שנים במחקר וקבלו ביקורת עמיתים בשביל להגיע למסקנות הללו |
|
 | לומדת תחום מדעי במיוחד, כנראה חוסר האמונה נובע מהידיעה שמאחורי כל מחקר יש המון פוליטיקה ולווא דווקא אנשים טובים שהשקיעו ומגיע להם... אגב יש מחקר שהוא לא ממומן שאומר שאסור להאמין למחקרים, איתו אני די נוטה להסכים. ייתכן מאוד ש99 אחוז מהמקרים נכונים , אבל תמיד יש חריגה ובכלליות אני לא אוהבת את התבוסתניות הזו "אני שלילית בגלל שיש לי מגבלה כזו או אחרת" לא, אנשים שליליים כי הם בוחרים להיות ככה, כי הם לא טורחים להתסכל על הדברים מפרספקטיבה אחרת. לא השליך ולהמציא תירוצים, לקחת אחריות בבקשה , זה המוטו שלי |
|
 | זו לא מגבלה זה עניין של מזג כל אחד נולד עם מזג שונה, השפעות סביבתיות וחברתיות מהבית וגם יכול להיות חוסר בחומר מסויים במוח שגורם לכך שאנשים יהיו יותר שליליים או דכאוניים...זו דרך מורכבת להסתכל על דברים. בני אדם זה דבר מורכב |
|
 | אני שוב נוטה לא להסכים, אנשים זה דבר מורכב, אם הם לוקחים את עצמם כ-כאלה. מזג נובע מרגשות ומצורת הסתכלות על החיים, דבר שיכול להשתנות , לי היה מזג נורא חם ועצבני פעם היום הוא די השתנה לחלוטין. חוסר של חומר מוסיים במוח זו מוטציה גנטית , שבד"כ יודעים עליה מראש ואזי יש טיפול תרופתי שהינו מתאים למצב. |
|