כמו שהכותרת אומרת אני בסטטוס- קוו מוזר כזה , לא הגעתי לכלום שאני רוצה , ההפך המצב הוא רחוק מאידאלי עבורי .
אבל לאט לאט אני מתחילה להשלים עם זה , אני בסדר עם הנתק הרגשי מהמשפחה - מאז שקיבלתי את זה לי יותר טוב, אני לא מצפה יותר מאנשים שאני יודעת שלא יקיימו , שמנסים לקנות אותי בזול, אבל חבל עברתי את הגיל , אירועי הקיץ הקודם אותם הזכרתי פה
חלחלו עמוק לתוך התודעה , כל רגע של ערות , כל רגע של שינה וחלומות הזויים כולם הביאו אותי לרגע הזה , ההבנה שזה קרה שאירועים שאמורים להיות משמחים , פשוט מעיקים עליי וגורמים לי לחשוב על רשימת המטלות ששוב אצטרך לעשות מחוסר אונים, ממצב שהוא לא בחירה , שאני לא רוצה .
אז הפסקתי לעשות , הפסקתי לדבר, הפסקתי לענות , הפסקתי להתייחס והתחלתי לבחור.
ואין לי בעיה עם זה .[ואם יש פה איזה יפה נפש שאומר "משפחה זה הכל" לך תאכל חמציצים ביער בשטפונות] ואני גם לא מרגישה אשמה ["לכי לטיפול"-"לכו תזדיינו" ]
ואחרי הרבה זמן הליבידו והחשק המיני שלי חזר ..אהלן עברו איזה שלוש שנים ככה תודה שחזרת [חבל שלא חזרת עם בחור] פתאום הצבע האדום חזר לי לחיים , למה אדום ? לא יודעת אדום מסמל חיות , מיניות, פראות , בא לי לטרוף מישהו , פתאום הגוף שלי חי , נושם ו...מושך [הפתעתי את עצמי פה ]
ואחרי הרבה זמן הליבידו והחשק המיני שלי חזר ..אהלן עברו איזה שלוש שנים ככה תודה שחזרת [חבל שלא חזרת עם בחור] פתאום הצבע האדום חזר לי לחיים , למה אדום ? לא יודעת אדום מסמל חיות , מיניות, פראות , בא לי לטרוף מישהו , פתאום הגוף שלי חי , נושם ו...מושך [הפתעתי את עצמי פה ]
"אבל מור האם את רוצה להתמסד?" כן , עם האדם הנכון שלא יכלא אותי והמוסד יהפוך למוסד פסיכאטרי , ואולי הייתי צריכה להיווולד בשוויץ כי אני מצטערת אבל את זמני אני לא אבזבז על אף אחד , יש לי שעון מדוויק למתי אני צריכה לעשות דברים בשביל עצמי .
עדכון : מה שחסר זו תוכנית מדוייקת יש לי כמה הגיגים , אבל לא משהו ספונטני .












