חלק מהכעס הוא גם על עצמי , נופלת במעגל ההרס מבלי שאני יודעת איך לצאת ממנו , אני תמיד משווה ביני לבין אחרים [כן תחסכו ממני אני יודעת שלא כולם אותו דבר ] לא לכולם יש את אותה נקודת פתיחה בחיים את אותה התמיכה בחיים , וזה לא הוגן .
זה נדמה שכל האחרים אני " נשאבת" להשלכות של בחירות שלא אני עשיתי , ויש אחרים שיש להם זכות לבחור בעצמם ואל תגידו לי את בחרת להישאר אצל ההורים, לא בחרתי , זה ההכרח , כי שילמתי על כל התואר בעצמי , בזמן שלאחיות הפרינססות שלי שילמו הכל , אני הילדה האחרונה אז המשאבים נגמרו , גם כלכלית גם רגשית וזה מה שלתמיד ייצור ביננו סדק והפרדה - תמיד .cut too deep this time מספיק.
אני רוצה ללכת בלי להסביר לאן
אני רוצה ללכת בלי להסביר לאן
רוצה להגיד לא ושלא ישאלו למה
לא מעניינות התגובות של אחרים אז שלא יחפרו
לא מעניינות התגובות של אחרים אז שלא יחפרו
רק מסבירה את עצמי
מור
;){kind=link}