גילוי נאות הוא שאני בת 26 והעובדה שאין לי זוגיות יציבה עדיין מלחיצה אותי , כאמור באה מרקע מסורתי בגיל שלי הרוב נשואים\עם חבר\ גרים עם החבר, לפעמים גם נראה לי שאם כן היה לי בן זוג לפחות לא הייתי במערכה לבד , למרות שגם עם הבן זוג יש התמודדות לא קלה אז לא יודעת.
אני פוסלת הרבה ולא רק על מראה חיצוני , אני פשוט לא רוצה להתקע במצב שאני מנסה לברוח ממנו .
ראיתי הרבה אנשים שהם בזוגיות ב"כוח" או מ"הרגל" ואני לא רוצה את זה , יותר מזה אני מפחדת מזה , אני לא רוצה להתקע , לא רוצה לחיות עם מישהו ולשנוא אותו.
אם אני אחשוב קצת קדימה בהגזמה אני לא רוצה שהילדים שלי יסבלו כמו שאני סבלתי בילדות , לא רוצה שיראו הורה מתוסכל כל הזמן , אומלל כל הזמן , מיואש כל הזמן .
ויש גם את הפקטור שכבר הייתי בזוגיות ארוכה שבמבחן התוצאה שלי לא יצא ממנה כלום אז אני לא רוצה לבזבז זמן ואנרגיה על מישהו שלא ייצא ממנו משהו , אלא שידחוף אותי קדימה וביחד אני הוא נכבוש יחדים חדשים ונברח כמה שיותר רחוק מהמצב של התקיעות .
אז יש גם את העניין הזה .
נמשכת לאינטלגנציה והיחיד שפגשתי שאינטגלנט כמוני הוא עומר (אני מניחה שגם אלון כזה פשוט אני לא מכירה אותו כבר הרבה זמן) אבל הוא אף פעם לא היה בטעם שלי,וידעתי שהוא נמשך לגברים לפני שהוא אמר לי את זה "רשמית" .
זה המחשבות שרצות לי בראש בינתיים על עניין הזוגיות .
זה המחשבות שרצות לי בראש בינתיים על עניין הזוגיות .
;){kind=link}