זה מביא אותי לנושא אחר שאני חושבת שכבר דיברתי עליו אבל אני רוצה שוב להסביר , אני באה מבית מסורתי כך ששיחות על יחסים ואישות אף פעם לא היו קיימים , גם עכשיו לא , כי זה אסור ולא מקובל כאילו .
היה לי פעם חלום שנהיה משפחה פתוחה, שאמא שלי לא תסתכל עליי בתור הילדה הקטנה בבית שלא יודעת כלום מהחיים שלה , כי אני לא קטנה יותר , גדלתי, אני כבר בת 26 , ואני אישה ואדם מבוגר בפני עצמי.
מה שעצוב לי באמת בכל זה , זה שאני מרגישה שלא סומכים עליי ובתמורה אני לא סומכת עליהם , זה מעגל אי אמון שלא יישבר אף פעם.
אמא שלי אומרת שיש דברים שאני אבין כשאני אהיה אמא, כשאני אהיה אמא לילדה שתגיע לבגרות אני יעודד אותה להיות חופשייה אבל עם גבולות לא בכדי שזה מסכן אותה , בנוסף ניסיון חיים גם אם נרצה וגם אם לא- הוא דבר אישי -אי אפשר לחסוך אותו.
כתוצאה מכל זה רבות השנים שהרגשתי כלואה באזיקים, יש בי עדי עדיין כעס לא ברור
אמא שלי אומרת שיש דברים שאני אבין כשאני אהיה אמא, כשאני אהיה אמא לילדה שתגיע לבגרות אני יעודד אותה להיות חופשייה אבל עם גבולות לא בכדי שזה מסכן אותה , בנוסף ניסיון חיים גם אם נרצה וגם אם לא- הוא דבר אישי -אי אפשר לחסוך אותו.
כתוצאה מכל זה רבות השנים שהרגשתי כלואה באזיקים, יש בי עדי עדיין כעס לא ברור
כן אני מבינה שזה ממקום של דאגה (תחסכו ממני את המשפטי הסבתא הפולנייה שלכם), אבל די , נגמר הסיפור הזה , אני עושה החלטות בשביל עצמי , ואם לא באתי להתייעץ איתך תחשבי למה , מה עשית לי שאני לא רוצה .
זה כישלון הורי במידה כזו או אחרת - נכון אני לא יכולה לדבר כי אני לא אמא עדיין אבל בכל זאת כישלון אסביר למה
זה כישלון הורי במידה כזו או אחרת - נכון אני לא יכולה לדבר כי אני לא אמא עדיין אבל בכל זאת כישלון אסביר למה
היה לי בן זוג , היינו פעילים מינית, יש לי מזל שנולדתי בעידן שמאפשר מידע בקליק , אבל בלי ייעוץ רפואי והזנחה זה היה דיי מסוכן - אני מקווה שאין למעשים שלי אז השלכות על היום , כי יש השלכות שרואים אחרי שנים רבות רק .
אני לא מאשימה רק אותם , אני לא מאשימה אף אחד בנושא הזה רק אומרת את נקודת המבט שלי , היום אני לא פעילה מינית אז לא נבדקתי יותר מידי גם אין על מה .
גם בלי קשר לנאמר מעלה אני מרגישה שאני מזניחה את עצמי , כי אין לי אנרגיה ואין לי מאיפה להשיג אותה , הכל נראה נפחיד ומאיים , העבודה המעצבנת , המבחנים שקרבים ובאים והכל מתקרב מהר , כמו הסצנה במשחקי הכס (שהיה לסדרה סוף מעפן רצח) שג'ון סנואו התמודד לבדו מול מיליון אבירים בקרב הממזרים , אבל אותו הצילו בסוף.
אני לא מאשימה רק אותם , אני לא מאשימה אף אחד בנושא הזה רק אומרת את נקודת המבט שלי , היום אני לא פעילה מינית אז לא נבדקתי יותר מידי גם אין על מה .
גם בלי קשר לנאמר מעלה אני מרגישה שאני מזניחה את עצמי , כי אין לי אנרגיה ואין לי מאיפה להשיג אותה , הכל נראה נפחיד ומאיים , העבודה המעצבנת , המבחנים שקרבים ובאים והכל מתקרב מהר , כמו הסצנה במשחקי הכס (שהיה לסדרה סוף מעפן רצח) שג'ון סנואו התמודד לבדו מול מיליון אבירים בקרב הממזרים , אבל אותו הצילו בסוף.
יש לי בעיית עור ואלרגיות שאני צריכה לטפל, אני צריכה לאכול נכון, אני צריכה ללכת לייעוץ פסיכולוגי, אני צריכה לעבוד, אני צריכה ללמוד , אני צריכה מנוחה בתכל'ס מהמוח שלי שלא מפסיק לעבוד , ואולי איזה מסז' טוב וטיול בטבע או ללכת לים כל הדברים הללו יהיו נחמדים-אבל אין לזה זמן .
ומעומס המשימות אני מוצאת את עצמי נופלת על המיטה בעייפות כשהספקתי אולי דבר או שני דברים מתוך רשימה של עשרה דברים שצריכים להיעשות .
ומעומס המשימות אני מוצאת את עצמי נופלת על המיטה בעייפות כשהספקתי אולי דבר או שני דברים מתוך רשימה של עשרה דברים שצריכים להיעשות .
היכרות עם בני המין השני ואת האמת גם אותו מין , אני גרועה בהיכרות קשה לי עם העניין הזה של ההיכרות , עושה רושם בדיעבד שאני מסיימת רע כל מערכת יחסים שאני לא מוצאת לרלוונטית .
אפליקציות היכרות לא מדברות אליי כי מסתבר שאין לי חוש טוב לגבי מה שהולך שם , אז סגרתי את כל החשבונות שלי לאלתר והערתי את השטן שהחליט לשים בראשי חלום על האקס הלא כל כך מיתולוגי שלי , בחלום חזרנו והייתי שמחה , החברה הנוכחית שלו הייתה שם נראתה עצובה . , דבר שנראה לי מוזר ולא מוזר בו זמנית.
אני חושבת שהדמות שלו מייצגת בחלום את כל ההחלטות הלא טובות שלקחתי (ויש המון מהן) באותו רגע שעשיתי אותם הייתי שמחה למרות שבדיעבד היו שגיות והחברה הנוכחית שלו מייצגת את הצד שהבין מה יכול להיות בדיעבד , ובגלל זה היא נראתה עצובה .
באמת והתמים אני לא אוהבת אותו, אני מרגישה בודדה ואולי געגוע לכך שיש מישהו לצידי אבל אין ספציפיות אליו , הוא לימד אותי הרבה והיה חלק חשוב בחיי , אבל פה זה נגמר.
באמת והתמים אני לא אוהבת אותו, אני מרגישה בודדה ואולי געגוע לכך שיש מישהו לצידי אבל אין ספציפיות אליו , הוא לימד אותי הרבה והיה חלק חשוב בחיי , אבל פה זה נגמר.
לעולם לא אמרתי את זה בקול אבל לאחרונה התחלתי להיות פתוחה לגבי החרדות האנרגיה השלילית שאופפת אותי, שלי עם אנשים בחיי הראשון היה און שהיה מאוד מקבל ופתוח והשאר גם הגיבו טוב להפתעתי ואני רוצה ללכת לטפל בזה אני לא רוצה לפחד מכל דבר ואני לא רוצה לפספס יותר ממה שכבר פספסתי
מור
;){kind=link}