הסיבה שבחרתי בכותרת הזאת - כי אני פשוט כזו , מחליטה משהו והולכת עליו , מבחינתי אפור הוא אזור אמצע שנתקעים בו כשלא רוצים לעשות כלום .
חזרתי על הפוסטים שלי לאחרונה והבנתי שחוץ מדעות ימניות , וחפירה על זוגיות אין יותר מידי תוכן , או סיכום על מה שבאמת הולך מבחינתי ביום -יום וחבל .
אני סובלת מהפרעת קשב כידוע כבר דורות רבים , אבל לא נותנת לזה לעצור אותי , או להגדיר אותי , או לפגום בתוכניות שלי באיזה שהיא דרך בין אם עקיפה או שלא , הסיבה שאני לא מעדכנת כל יום את הבלוג , זה כי באמת אין לי זמן יש לי לו"ז עמוס ובאמת אשכרה יש לו"ז גוגל קלנדר זו המצאה מבורכת וככה אני שומרת על הכל תחת שליטה וברובם המוחלט של הימים אני מצליחה לעמוד בקצב , ולעשות כמעט את הכל , אולי זה נרמז מהפוסטים שלי שאני קשה ושיפוטית - אז לא אני לא , אני יודעת שזה באמת קשה לצאת מאיזור הנוחות ושלכל אחד מאיתנו יש את הקושי שלו . סבלתי מדיכאון כמה שנים בין 2012-2016 בערך זה כרוני ולא יכולתי לעשות כלום עם עצמי ולא לקדם את עצמי לשום מקום, בשנת 2008 אובחנתי עם מחלת עור שנקראת אטופיק דרמטיטיס בשמה העממי יותר היא ידועה בתור אסתמה של העור , המאפיין הכי בולט של המחלה הזו הם סוג של פריחות ברחבי העור וגרד עז, אבל היא משאירה סימנים דמויי צלקות ונגעים שקשה להיפטר מהם עד בלתי אפשרי , הדבר הזה השפיע על הביטחון העצמי שלי המון במיוחד באותם שנות התבגרות , ובמרחק לאחור אולי זו הסיבה שנשארתי במערכת יחסים שידעתי שלא היה לי טוב בה .
הלכתי לטיפול פסיכולוגי , האמת שהייתי בתיכון בטיפול פסיכולוגי עוד מימי התיכון נדמה לי , יש לי משהו עקרוני נגד פסיכולוגיה וחקר של התנהגות אנושית [מזכירה שאני לומדת מקצוע מדעי מדויק שכולל פיזיקה כימיה וביולוגיה ואין לי נגיעה בתחום ולו קצת ] כי זה די להתייחס לאישיות של האדם כאילו היא מכונה שניתנת לצפייה וההתנהגות האנושית לדעתי אינה ניתנת לצפייה , פה בדיוק נתונה זכות הבחירה , הטיפול שלי לא היה הכי מוצלח ונעים בוא נגיד את זה כך , חלק ממנו נעשה גם בתוך המערכת הצבאית אז בכלל .
כשהייתי בחיפוש עם עצמי אחרי השחרור שלי מהצבא שהיה באמצע שנת 2014 , נכנסתי לעבודה באיזה משרד שם הכרתי בחורה אחת שאמרה לי שהיא התחילה ללמוד ומנסה לאזן את הכל ביחד , היא המשיכה לדבר על עצמה , בכ"כ בכי ומסכנות שרציתי להוריד לה סטירה לפנים , כי היא תפסה מעצמה כזו מסכנה ולא עזרה לעצמה , במהלך השיחה היא אמרה שיש לה חבר וכסף אבל קשה לה לסכם למרות שההורים שלה שילמו לה על הכל , היחס שלה ללימודים היה כזה מזלזל , אבל היא אמרה לי שהיא משתתפת בקבוצת תמיכה לצעירים שמרגישים שהם בדיכאון ומבולבלים , והיא הציעה לי לבוא , באתי ומשם לאט לאט התחלתי ליפתח לרעיוניות חדשים ולכיוונים חדשים , הם עודדו אותי ותמכו בי , בקיץ 2016 החלטתי להירשם ללימודים וכבר באוקטובר של אותה שנה התחלתי ללמוד .
השנה הזו לא הייתה מוצלחת מבחינה אקדמית עם המון כישלונות אבל למדתי לסדר את הזמן , למדתי עד כמה לומדים מכישלונות.
אז למרות שהעיפו אותי מאותו מוסד [ נקרא לו מוסד א] לא ויתרתי ידעתי שאני עם דיפולמה הולכת לצאת נרשמתי למוסד ב' שבו אני נמצאת כיום , זה היה קשה לקום מהקרשים במיוחד אחרי שהעיפו אותך , גם אם דיכאון והפרעת קשב , גם עם מחלת עור שהטיפולים בה לא קלים בכלל אבל עשיתי את זה , ובגלל זה אני לא אוהבת לשמוע "אני לא יכול כי..." בעצם המשפט הזה זה ויתור עצמי וזה מגעיל אותי אני חושבת יותר מכל דבר בעולם הזה .
למרות זאת המסע שלי עוד לא הסתיים ואני עדיין לומדת וטועה- לטעות זה אנושי , זה בסדר אבל מה שנחשב זה ללמוד מהטעיות , לשים את המטרות שלך במרכז ולפני אחרים כי אי אפשר להטיף להצלחה כשאתה בעצמך לא עשית את זה.
חזרתי על הפוסטים שלי לאחרונה והבנתי שחוץ מדעות ימניות , וחפירה על זוגיות אין יותר מידי תוכן , או סיכום על מה שבאמת הולך מבחינתי ביום -יום וחבל .
אני סובלת מהפרעת קשב כידוע כבר דורות רבים , אבל לא נותנת לזה לעצור אותי , או להגדיר אותי , או לפגום בתוכניות שלי באיזה שהיא דרך בין אם עקיפה או שלא , הסיבה שאני לא מעדכנת כל יום את הבלוג , זה כי באמת אין לי זמן יש לי לו"ז עמוס ובאמת אשכרה יש לו"ז גוגל קלנדר זו המצאה מבורכת וככה אני שומרת על הכל תחת שליטה וברובם המוחלט של הימים אני מצליחה לעמוד בקצב , ולעשות כמעט את הכל , אולי זה נרמז מהפוסטים שלי שאני קשה ושיפוטית - אז לא אני לא , אני יודעת שזה באמת קשה לצאת מאיזור הנוחות ושלכל אחד מאיתנו יש את הקושי שלו . סבלתי מדיכאון כמה שנים בין 2012-2016 בערך זה כרוני ולא יכולתי לעשות כלום עם עצמי ולא לקדם את עצמי לשום מקום, בשנת 2008 אובחנתי עם מחלת עור שנקראת אטופיק דרמטיטיס בשמה העממי יותר היא ידועה בתור אסתמה של העור , המאפיין הכי בולט של המחלה הזו הם סוג של פריחות ברחבי העור וגרד עז, אבל היא משאירה סימנים דמויי צלקות ונגעים שקשה להיפטר מהם עד בלתי אפשרי , הדבר הזה השפיע על הביטחון העצמי שלי המון במיוחד באותם שנות התבגרות , ובמרחק לאחור אולי זו הסיבה שנשארתי במערכת יחסים שידעתי שלא היה לי טוב בה .
הלכתי לטיפול פסיכולוגי , האמת שהייתי בתיכון בטיפול פסיכולוגי עוד מימי התיכון נדמה לי , יש לי משהו עקרוני נגד פסיכולוגיה וחקר של התנהגות אנושית [מזכירה שאני לומדת מקצוע מדעי מדויק שכולל פיזיקה כימיה וביולוגיה ואין לי נגיעה בתחום ולו קצת ] כי זה די להתייחס לאישיות של האדם כאילו היא מכונה שניתנת לצפייה וההתנהגות האנושית לדעתי אינה ניתנת לצפייה , פה בדיוק נתונה זכות הבחירה , הטיפול שלי לא היה הכי מוצלח ונעים בוא נגיד את זה כך , חלק ממנו נעשה גם בתוך המערכת הצבאית אז בכלל .
כשהייתי בחיפוש עם עצמי אחרי השחרור שלי מהצבא שהיה באמצע שנת 2014 , נכנסתי לעבודה באיזה משרד שם הכרתי בחורה אחת שאמרה לי שהיא התחילה ללמוד ומנסה לאזן את הכל ביחד , היא המשיכה לדבר על עצמה , בכ"כ בכי ומסכנות שרציתי להוריד לה סטירה לפנים , כי היא תפסה מעצמה כזו מסכנה ולא עזרה לעצמה , במהלך השיחה היא אמרה שיש לה חבר וכסף אבל קשה לה לסכם למרות שההורים שלה שילמו לה על הכל , היחס שלה ללימודים היה כזה מזלזל , אבל היא אמרה לי שהיא משתתפת בקבוצת תמיכה לצעירים שמרגישים שהם בדיכאון ומבולבלים , והיא הציעה לי לבוא , באתי ומשם לאט לאט התחלתי ליפתח לרעיוניות חדשים ולכיוונים חדשים , הם עודדו אותי ותמכו בי , בקיץ 2016 החלטתי להירשם ללימודים וכבר באוקטובר של אותה שנה התחלתי ללמוד .
השנה הזו לא הייתה מוצלחת מבחינה אקדמית עם המון כישלונות אבל למדתי לסדר את הזמן , למדתי עד כמה לומדים מכישלונות.
אז למרות שהעיפו אותי מאותו מוסד [ נקרא לו מוסד א] לא ויתרתי ידעתי שאני עם דיפולמה הולכת לצאת נרשמתי למוסד ב' שבו אני נמצאת כיום , זה היה קשה לקום מהקרשים במיוחד אחרי שהעיפו אותך , גם אם דיכאון והפרעת קשב , גם עם מחלת עור שהטיפולים בה לא קלים בכלל אבל עשיתי את זה , ובגלל זה אני לא אוהבת לשמוע "אני לא יכול כי..." בעצם המשפט הזה זה ויתור עצמי וזה מגעיל אותי אני חושבת יותר מכל דבר בעולם הזה .
למרות זאת המסע שלי עוד לא הסתיים ואני עדיין לומדת וטועה- לטעות זה אנושי , זה בסדר אבל מה שנחשב זה ללמוד מהטעיות , לשים את המטרות שלך במרכז ולפני אחרים כי אי אפשר להטיף להצלחה כשאתה בעצמך לא עשית את זה.
הנושא השני , הטעם שלי בגברים מעולם לא אמרתי נכון?
אז אישית חשובה לי המשיכה לאותו אדם, גם חיצונית וגם אינטלקטואלית , אני לא אומרת שהוא צריך תואר שני באסטרו-פיזיקה ואני האחרונה שאפסול על זה , אבל שיהיה לו רציונאל בריא ושאני אומרת משיכה חיצונית אני לא מתכוונת לאיזה באדי בילדר שהמכון כושר זה הבית השני שלו אלא פשוט סביר ונאה , זה שאני איזה בר רפאלי אבל כן , אני חושבת שמגיע לי משהו אחר .
בכלליות השבת עברה די רגוע מה שהיה בהיפוך מושלם לשבוע הזה , התגלה אליי ברוב תפארתו לוח המבחנים החדש והמעודכן שגורם לי לחרדה כבר עכשיו , מרווחים מאוד קטנים בין המבחנים , חלקים בקורסים מאוד עמוסים , עם זאת סיום התואר מתקרב בצעדי ענק , וכבר מתחילים לדבר איתנו על תואר שני , זה מפחיד עוד יותר.
השבוע בעבודה היה עומס רציני והבנתי עד כמה אני שונאת את העבודה הזאת, אני שם בעיקר להוכיח לעצמי שיש לי את היכולת להחזיק עבודה פעם אחת וברצינות , למרות שאני די חושבת שהמעסיקה שלי חושבת על המשך העסקתי אני לא מגיעה הרבה בגלל הלימודים למרות שהזהרתי אותה מראש
אז אישית חשובה לי המשיכה לאותו אדם, גם חיצונית וגם אינטלקטואלית , אני לא אומרת שהוא צריך תואר שני באסטרו-פיזיקה ואני האחרונה שאפסול על זה , אבל שיהיה לו רציונאל בריא ושאני אומרת משיכה חיצונית אני לא מתכוונת לאיזה באדי בילדר שהמכון כושר זה הבית השני שלו אלא פשוט סביר ונאה , זה שאני איזה בר רפאלי אבל כן , אני חושבת שמגיע לי משהו אחר .
בכלליות השבת עברה די רגוע מה שהיה בהיפוך מושלם לשבוע הזה , התגלה אליי ברוב תפארתו לוח המבחנים החדש והמעודכן שגורם לי לחרדה כבר עכשיו , מרווחים מאוד קטנים בין המבחנים , חלקים בקורסים מאוד עמוסים , עם זאת סיום התואר מתקרב בצעדי ענק , וכבר מתחילים לדבר איתנו על תואר שני , זה מפחיד עוד יותר.
השבוע בעבודה היה עומס רציני והבנתי עד כמה אני שונאת את העבודה הזאת, אני שם בעיקר להוכיח לעצמי שיש לי את היכולת להחזיק עבודה פעם אחת וברצינות , למרות שאני די חושבת שהמעסיקה שלי חושבת על המשך העסקתי אני לא מגיעה הרבה בגלל הלימודים למרות שהזהרתי אותה מראש
השבוע דיברתי עם ניר , הייתה שיחה דווקא די טובה , הבעיה שלנו זה המרחק הגיאוגרפי ביננו אני חושבת למרות שאני לא רואה את זה הולך לכיון רומנטי עדיין כיף לי לדבר איתו .
למרות שבעבר כמעט שכבנו [זה לסיפור אחר] אבל עצם זה שזה לא הצליח הוכיח לשנינו שהסיפור מאולץ,אז מידי פעם אנחנו משתפים אחד את השנייה בבעיות וכ'ו
יש לי חיבור ממש טוב עם מישהו שקוראים לו און שהכרתי לפני המון זמן , יש ביננו מתח מיני , אבל יש לו בת זוג ואני לא הורסת משפחות אז גם איתו זה נשאר בסטטוס של ידידות בלבד , מזל שאני אדם עם מוסר
למרות שבעבר כמעט שכבנו [זה לסיפור אחר] אבל עצם זה שזה לא הצליח הוכיח לשנינו שהסיפור מאולץ,אז מידי פעם אנחנו משתפים אחד את השנייה בבעיות וכ'ו
יש לי חיבור ממש טוב עם מישהו שקוראים לו און שהכרתי לפני המון זמן , יש ביננו מתח מיני , אבל יש לו בת זוג ואני לא הורסת משפחות אז גם איתו זה נשאר בסטטוס של ידידות בלבד , מזל שאני אדם עם מוסר
;){kind=link}