עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפורה של אניגמה שמהלכת ביניכם
חברים
growingWolfieDor SchneiderRainTienמקס לזרב
VenusאזמרלדהedyaSpace Girlhaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
וידוי  (6)
סיכום  (6)
כעס  (5)
סקס  (5)
מכללה  (4)
אהבה  (3)
אהבה ויחסים  (3)
אקס  (3)
התחלה חדשה  (3)
זוגיות  (3)
לימודים  (3)
משפחה  (3)
אהבה לשעבר  (2)
בריאות  (2)
דייט  (2)
דיכאון  (2)
הגלגל מסתובב  (2)
המלדורמה האישית שלי  (2)
התמודדות  (2)
יום הולדת  (2)
מתחממת על גבולות הדיכאון  (2)
סיפור.  (2)
על הדבש והעוקץ  (2)
עצמאות  (2)
פוליטיקה  (2)
שנאה  (2)
תקיעות  (2)
who the fuck cars  (1)
אבל  (1)
אחות  (1)
אחיות  (1)
אימפולסיביות  (1)
אין לי זמן  (1)
אכזבה  (1)
אנוכיות  (1)
אני לא יודעת מה לעשות  (1)
אנימה  (1)
בידוד עצמי  (1)
ביראות  (1)
בית  (1)
בעלי חחיים  (1)
גישה  (1)
דאגות  (1)
דייט ראשון  (1)
החלטות  (1)
הערכה עצמית  (1)
הפרעת קשב וריכוז  (1)
השקט שאחרי הסערה  (1)
השראה לימים קשים.  (1)
התגברות  (1)
התחדשות  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חויית רומנטיות  (1)
חייו של סטודנט  (1)
חיסונים  (1)
חצויה  (1)
חצי-חצי  (1)
חרדות  (1)
חשד  (1)
חשש  (1)
חתונה  (1)
טוב יותר  (1)
יחסי מין  (1)
ימין  (1)
ימין חזק בישראל  (1)
כאב  (1)
כישלון  (1)
כלבים  (1)
לבטים  (1)
לחץ  (1)
לשבור שתיקה או לא  (1)
מבחנים  (1)
מה שהיה היה  (1)
מותשת  (1)
מכתב לאימא  (1)
מרד  (1)
משפחה רוגע שלווה  (1)
מתבוננת לתוך עצמי  (1)
נשיות  (1)
סגורה  (1)
סטודנט  (1)
סטרס  (1)
סיכום חודשי  (1)
סמסטר  (1)
עבודה חדשה  (1)
עומס  (1)
עוף מוזר  (1)
עייפות  (1)
עצב  (1)
עצבים  (1)
עתיד  (1)
פגיעה  (1)
פחד  (1)
פסימיות לא זהירה  (1)
ציונים  (1)
ציניות זה החיים  (1)
קונפליקט  (1)
קורונה  (1)
רוע  (1)
ריבים  (1)
שביב של אור  (1)
שנה חדשה  (1)
שנה טובה  (1)
תובנות על החיים  (1)
תיסכול  (1)
תסכול  (1)
תסכול מיני  (1)
תקווה  (1)
ארכיון
המלודרמה האישית שלי
•  פרק 1
•  פרק 2

השקט שאחרי הסערה

13/04/2019 20:14
just mor
וידוי
אתמול ניגשתי למבחן בפיזיולוגיה , ובאמת חרשתי כל השבוע , אני חושבת שהלך לי טוב , אבל אני עדיין בחרדה שנכשלתי , אני לאחרונה הרבה בחרגות לגבי הלימודים כי אני על תנאי ,בגלל קורסים חוזרים וכי העיפו אותי כבר פעם אחת ממוסד אחר .
כישלון זה לא משהו שאני מתמודדת איתו טוב אני מניחה , זה הדבר היחיד שאני לא יכולה להתמודד איתו רציונאלית , מה שכן אני שמחה שזה נגמר כי ללמוד למועד ב הזה היה כל כך מעצבן .
אני כנראה אהיה במתח עד שנקבל ציונים ואני מקווה שזה יהיה אחרי פסח כדי שלא יהרוס לי את החופשה .
מחר שני ושלישי יש לי עבודה ולמרות שאני עדיין מרגישה שרמס אותי טנק ברוורס , אני חייבת ללכת .
אנמיה ומחזור זה לא הולך טוב ביחד כנראה, והעובדה שאני אוכלת אולי פעם ביום בטוח לא עוזרת , אני לא יודעץ אם לקרוא לזה הפרעת אכילה , כי זה לא באמת הפרעה , העניין של המשקל לא מציק עד כדי כך , זה יותר נובע ממקום של רגש ,ואני לא אוהבת להתמודד עם רגש והולכת עם רציונאל.
ניקיתי את הארון היום לכבוד פסח , יש משהו שאני אוהבת בניקיון זה כאילו אני זורקת את כל מה שמפריע לי , אני צוברת הרבה שטיות ומשקעים במהלך השנה , על חלקם אני מתחרטת , את חלקם אני רוצה למחוק בלי אפשרות שחזור, ואת חלקם אני פשוט שמחה שעברתי.
אז נכון שאת אקט הניקיון אני לא אוהבת , אבל אחרי מרגישים טוב , כמעט הפוך מסקס או לא בדיוק [סקס שעושים מאהבה עם בן זוג] לא יודעת למה סקס עלה לי למחשבות, אולי בגלל שמתחיל להיות לי בודד אבל עדיין, אין לי כוח למרדף או רצון, אז אני פשוט אחכה האופציה הראשונה זה שיבוא מישהו מעניין ויצבע לי את העולם ואופציה השנייה זה שאני ארגיש מוכנה , ואפעל .
השבוע חפרו כל כך הרבה על הבחירות שכבר אין כוח לשמוע .
יש לי הרבה חלומות מוזרים לאחרונה ,הם כנראה משקפים את הרגשות שאין לי כוח או רצון להתמודד איתם, אז אני פשוט שמה על הולד ובודקת את המצב רציונאלית .
אני אוהבת את אחיינית שלי מאוד אבל לאחרונה היא מתחילה לגמגם ואז היא אמרה לי שהילדים בחוג העליבו אותה , למרות שזה לא חוקי בא לתת להורים של הילדים האלה פצצה לפנים, כל ההורים שלא משקיעים בילדים ומביאים אותם למציאות עם עוד 4 ילדים כשאין להם שקל על התחת , ובסוף תחושות הנקם של הילד יוצאות על החברה .
או יותר גרוע מזה , סתומות בנות 24 שיש להם כבר 2 ילדים והן ילדות בעצמם , זה יפה ונחמד שאת יכולה להזדיין ולהביא ילדים [ ואני מקווה שהדברים שלי לא יחזרו אליי בקארמה הפוכה ] אבל מה עם חינוך? מה עם להשקיע בילד?  לא למדת לא עשית כלום, את לא עובדת וברוב הפכמים הבעלחבר הוא מפרנס וגם עובד בעבודה שהיא לא משהו , את תלויה בו לגמרי , אחרי כמה זמן נמאס לו ובמקרה הטוב אתם נשארים בנישואים אומללים במקרה הרע- גירושים.
קחו אחריות על המעשים שלכם , באמת!
אנשים הם העונש של עצמם
היום בשיחת סלון עם אמא שלי ואחותי הזכירו לי את העבר,אני שונאת לדבר על העבר , מה שהיה היה , כשאני פוגשת בחיים מישהו חדש פחות מעניין אותי מה הוא עשה בעבר בכל מקרה הנה החשיפה הגדולה , בגיל 19 התחלתי לצאת עם החבר שלי שבואו נגיד הוא האקס המיתלוגי כשהייתי בת 23 נפרדנו , והייתי בדיכאון ממש ,כולם דאגו מסביב ואני נסגרתי כי זה מה שאני עושה כמגננה , אני לא משתפת במיוחד לא משפחה   בקיצור מה שהיה זה שהם פלשו לפרטיות שלי , ניסו לקחת לי את הטלפון ולקרוא הודעות , לא הצליחו המטומטמים יש סיסמא ומאז יש ביננו משבר אמון סוג של ...
מור
haunted princess
13/04/2019 23:52
אני מאמינה שכאשר את תרגעשי מוכנה למצוא בן זוג או חבר זה יקרה כבר.
כי למצוא חבר בכוח זה אף פעם לא עובד.
ולא אמרת שיש לך דייט עם איזה מישהו?
וגם אני חוזרת לעבודה מחר בחווה אחרי הסופ''ש הזה.
תרגישי טוב מורוש!! 3>>>>
just mor
15/04/2019 19:25
תודה רבה
15/04/2019 09:51
אפשר להבין למה נוצר המשבר אמון הזה כתוצאה מפלישה לפרטיות שלך. אבל אפשר לראות זאת מנקודת מבט אחרת- היית מנותקת רגשית לאחר הפרידה ולכן הם דאגו לך. העניין במשפחה - לא בוחרים. משפחה זה לא אנשי מקצוע והם לא תמיד יודעים איך להביע תמיכה או דאגה והרבה פעמים עושים זאת בדרך הלא נכונה....משפחה צריך לסלוח ולקבל (חוץ מבמצבים קיצוניים) הכוונה היתה חיובית אבל יצא הפוך. תקשורת נכונה זה מאוד חשוב אבל אי אפשר לחנך את המשפחה זה מה שיש :)
מקווה שהכל יסתדר לך עם הלימודים
just mor
15/04/2019 19:26
אני מסכימה שהם לא אנשי מקצוע , ולכן כשאני אהיה אמא עם כל הדאגה אני אדאג להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לא להגיד דברים באוויר או דברים שרוטים מידי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: