רציתי לחפור בפוסט על מניירות מנהלתיות וחברותיות במכללה , אבל החלטתי שהתעסקתי בזה מספיק , וטחנתי את זה עד העצם [ סבבה מור הבנו את לא מסתגלת מהר , חאלס לחפור]
אז הבחור שהזכרתי בפוסטים הקודמים , קבענו לרביעי לאיזה בית קפה לאכול קינוח ונקווה שיילך טוב. אם כי חסרה לי אליו משיכה בפן הפיזי אם בכלל , זה לא שאני פוסלת על הסף. אבל אני נורא ביישנית בקטעים האלה , אני לעולם לא אזום חיבוק או נשיקה , כי אני, ממש מובכת מזה , וגם הוא לא , אז נראה מה יהיה.
למרות שאם הוא ינסה לנשק אותי אני לא יודעת איך אגיב, סביר להניח שאבהה ואקפא כמו המפגרת[ בקטע טוב אבל ] שאני בד"כ [ אז אל תסמכו עליי להציל אתכם בזמן שריפה , כי סביר להניח שנמות ביחד ]
היום חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שאני מפחדת משינויים אבל רוצה אותם בו זמנית.
ההורים שלי שניהם ייצאו לפנסיה בשנה הבאה -ובוא נגיד שהילדים שלהם פחות מעניינים אותם בזמן הזה , ואימא שלי רוצה לעשות טיול ארוך בחו"ל עם אבא שלי , ואני אשאר לגמרי לבד, למרות שאני תמיד אומרת שאני רוצה להישאר לבד , אבל אני מאמינה שכשהזמן יבוא אני אתייחס לזה באדישות ואז אתן להכל להתופצץ לי בפנים.
באותו עניין של הבחור המוזכר לעיל , שלא תבינו אותי לא נכון אני לגמרי בעד חתונות וילדים וזוגיות , ואני כן רואה את עצמי שם אבל מצד שני, יש לי כ"כ הרבה נוחות שקט ושלווה שאני צריכה לדאוג רק לעצמי ולא למישהו אחר וזה קצת אנוכי - אולי אני לא רוצה לצאת מאיזור הנוחות אבל אם לא נוח לי להיות לבד, זה לא באמת איזור נוחות [ זה לא נוח שדודות חופרות "מתי אצלך כפרעעעע?"או "בקרוב אצלך" ]
אני מנסה להיות סטודנטית שקדנית , אבל יש לי הפרעות חיצוניות ופנימיות .
אני מנסה להיות סטודנטית שקדנית , אבל יש לי הפרעות חיצוניות ופנימיות .
החיצוניות זה כל מה שהולך מסביב , שאין לי שקט ואני לא מוצאת מקום שקט
והפנימיות זה המחשבות המטרידות שאת חלקן אני רושמת פה בפוסטים.
מרגישה שהמוח שלי הוא כמו מכונת כביסה בבית חרדי של 11 ילדים .
לפחות ידיד טוב שלי חוזר בפסח מהלימודים שלו בחו"ל , אנחנו מדברים באופן יום - יומי [ ולכל המפקפקים בינהם , הוא גיי , אז צ'יל] ויהיה לי ממש נחמד לראות אותו. כולם לחוצים על החתונה והזוגיות העתידית שלי כאילו יש לי דד ליין להבאת ילדים [ בתכל'ס יש לי וזה 35 אבל זה עוד 9 שנים] ואחותי אמרה לי להפסיק להתעסק רק בלימודים , כי היא מתחרטת שזה מה שהיא אז היא גם הציעה להרשם לאתר הכריות , אמרתי לה שתשתוק ושלא תדבר איתי על זה יותר לעולם [האמרה היפה אומרת שעדיין שלא תדחפי את האף איפה שהוא לא שייך, כי את עלולה למצוא את עצמך עם סינוסטיס ]
מרגישה שהמוח שלי הוא כמו מכונת כביסה בבית חרדי של 11 ילדים .
לפחות ידיד טוב שלי חוזר בפסח מהלימודים שלו בחו"ל , אנחנו מדברים באופן יום - יומי [ ולכל המפקפקים בינהם , הוא גיי , אז צ'יל] ויהיה לי ממש נחמד לראות אותו. כולם לחוצים על החתונה והזוגיות העתידית שלי כאילו יש לי דד ליין להבאת ילדים [ בתכל'ס יש לי וזה 35 אבל זה עוד 9 שנים] ואחותי אמרה לי להפסיק להתעסק רק בלימודים , כי היא מתחרטת שזה מה שהיא אז היא גם הציעה להרשם לאתר הכריות , אמרתי לה שתשתוק ושלא תדבר איתי על זה יותר לעולם [האמרה היפה אומרת שעדיין שלא תדחפי את האף איפה שהוא לא שייך, כי את עלולה למצוא את עצמך עם סינוסטיס ]
מור
;){kind=link}