לא עניתי ולא ידעתי לענות
אחרי כמה שנים שוב שאלו,
ולא ידעתי לענות
והיום אני כבר גדולה ואני מבינה שלהיות גדול זה לא פשוט
ורוב הפעמים לא מדובר על מה שאני רוצה ,
שנולדים לתוך מצב מסויים, וצריך לנווט בו טוב
אז נכון שלא נייוטתי לשום מקום עד עכשיו ,
ונכון שאולי עשיתי כמה טעיות פה ושם ,
ונכון , העתיד שלי לא בדיוק ידוע ,
האם הוא ורוד ?
האם הוא אפור?
אולי בכלל תכלת?
אבל אז אמרתי - הוא צבעוני ומכיל את הכל ,
שמחה , עצב,תקווה כעס, דמעות
ואם נחשוב על העתיד לא נהנה מהווה ,
פעם אמרו לי "תהני מהדרך ולא מהתוצאה"
אבל אז הגיע מבחן התוצאה , ואמרו לי שהוא הכי חשוב
כי לא יעריכו אותך על הדרף אלא רק על התוצאה ,
אז תעבדי קשה , תבכי , שתהיה לך דרך קשה אבל תציגי תוצאה טובה
והיום , היום אני מבינה שהדרך תמיד משפיעה על התוצאה
זה קטע שכתבתי בהשראת תקופות אפלות בחיים , הכישלון במוסד האקדמי הקודם, הפרידה מהבן זוג , ההתחלה במקום חדש על תנאי המצב הכלכלי והכל . לכל אחד אחר זה יראה כאתגר ונכון זה לפעמים קשה - ואני לפעמים מתוסכלת מהמצב , אבל רק גישה חיוביות תוביל אותי למקומות טובים .
כשמתחיל להיות קשה ומייאש , אני לא נלחמת בעצמי יותר אלא מנסה להבין מה הבעיה האמיתית ממה זה נובע ? והגעתי לתשובות הבאות " אף אחד לא מבין אותי " , "אני מפחדת מ..." החקר הזה די עוזר , כי זה מקל , אף אחד לא מבין אותי כי יש לי עולם שלם שאני לא טורחת להסביר
ואי אפשר להיות שמחה עשרים וארבע שעות [ אלא אם כן מצאתם את עצמכם עם גז צחוק] , וזה בסדר לפחד .
יש שיגידו שעולמי חרב עליי- אבל הנה שרדתי
והכל בסדר

יש שיגידו שעולמי חרב עליי- אבל הנה שרדתי
והכל בסדר

מור












