עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפורה של אניגמה שמהלכת ביניכם
חברים
growingWolfieDor SchneiderRainTienמקס לזרב
VenusאזמרלדהedyaSpace Girlhaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
וידוי  (6)
סיכום  (6)
כעס  (5)
סקס  (5)
מכללה  (4)
אהבה  (3)
אהבה ויחסים  (3)
אקס  (3)
התחלה חדשה  (3)
זוגיות  (3)
לימודים  (3)
משפחה  (3)
אהבה לשעבר  (2)
בריאות  (2)
דייט  (2)
דיכאון  (2)
הגלגל מסתובב  (2)
המלדורמה האישית שלי  (2)
התמודדות  (2)
יום הולדת  (2)
מתחממת על גבולות הדיכאון  (2)
סיפור.  (2)
על הדבש והעוקץ  (2)
עצמאות  (2)
פוליטיקה  (2)
שנאה  (2)
תקיעות  (2)
who the fuck cars  (1)
אבל  (1)
אחות  (1)
אחיות  (1)
אימפולסיביות  (1)
אין לי זמן  (1)
אכזבה  (1)
אנוכיות  (1)
אני לא יודעת מה לעשות  (1)
אנימה  (1)
בידוד עצמי  (1)
ביראות  (1)
בית  (1)
בעלי חחיים  (1)
גישה  (1)
דאגות  (1)
דייט ראשון  (1)
החלטות  (1)
הערכה עצמית  (1)
הפרעת קשב וריכוז  (1)
השקט שאחרי הסערה  (1)
השראה לימים קשים.  (1)
התגברות  (1)
התחדשות  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חויית רומנטיות  (1)
חייו של סטודנט  (1)
חיסונים  (1)
חצויה  (1)
חצי-חצי  (1)
חרדות  (1)
חשד  (1)
חשש  (1)
חתונה  (1)
טוב יותר  (1)
יחסי מין  (1)
ימין  (1)
ימין חזק בישראל  (1)
כאב  (1)
כישלון  (1)
כלבים  (1)
לבטים  (1)
לחץ  (1)
לשבור שתיקה או לא  (1)
מבחנים  (1)
מה שהיה היה  (1)
מותשת  (1)
מכתב לאימא  (1)
מרד  (1)
משפחה רוגע שלווה  (1)
מתבוננת לתוך עצמי  (1)
נשיות  (1)
סגורה  (1)
סטודנט  (1)
סטרס  (1)
סיכום חודשי  (1)
סמסטר  (1)
עבודה חדשה  (1)
עומס  (1)
עוף מוזר  (1)
עייפות  (1)
עצב  (1)
עצבים  (1)
עתיד  (1)
פגיעה  (1)
פחד  (1)
פסימיות לא זהירה  (1)
ציונים  (1)
ציניות זה החיים  (1)
קונפליקט  (1)
קורונה  (1)
רוע  (1)
ריבים  (1)
שביב של אור  (1)
שנה חדשה  (1)
שנה טובה  (1)
תובנות על החיים  (1)
תיסכול  (1)
תסכול  (1)
תסכול מיני  (1)
תקווה  (1)
ארכיון
המלודרמה האישית שלי
•  פרק 1
•  פרק 2

אימפולסביות

18/01/2019 21:39
just mor
אימפולסיביות, הפרעת קשב וריכוז
מאז ימי ילדותי תמיד אומרים שאני אימפולסבית .
וזה נכון , אני אוהבת לפעול ע"פ רגש אבל יש לז הסבר
רגש זה דבר שבא והולך , ובתור אחת שסובלת מADHD  אצלי הוא בא והולך במהירות בזק,
לפעמים נראה שאני לא אדם אינטלגנט , כי אין לי את מה שנקרא בשפת עם ירודה "פילטרים" בפה
לפעמים הישירות שלי הורגת אנשים , אם מישהו עשה לי משהו או אמר לי משהו שלא נראה לי 
משהו שאני לא מבינה, או משהו שאני לא הייתי מרשה לעצמי לעשות , משהו נדלק אצלי במאית שניה
אני לא אשתוק לו על זה .
כי פעם שתקתי ונשארתי עם הכעס, ואני לא מוכנה לזה יותר , כי בעייני זה להעניש את עצמי
על פשע שאני לא ביצעתי , אני קשה עם עצמי פי כמה וכמה ממשה אני קשה עם אחרים ,
 אז כאשר אני מתבטאת יוצא שאני מתנסחת 
בשפה שהיא יותר יום- יומית ופחות תואמת את רמת המשכל שלי.
באופן כללי , תמיד אני מרגישה שיש בי כל כך הרבה יותר ממה שאנשים רואים .
גם אני שופטת ולצערי רוב הפעמים לא לטובה אני מרגישה מיוחדת בעדר רגיל , גם במכללה , אני מרגישה 
שלמרות שכולנו בגילאי העשרים המוקדמים וגם המאוחרים , אני עדיין מתעסקת במניירות של תיכון , בקליקות,
בריכולים , ובשפיטת אחרים ולא לטובה  .
אז יוצא שאני מחזיקה חרב פיפיות גם אני שופטת את עצמי וכך גם אחרים .
אני מנסה להיות אדישה אבל זו משימה שכמעט ולא אפשרית עבורי , מנסה לעשות סדר אבל לפעמים טובעת ברגש
ופשוט שוכחת את מה שעשיתי קודם.
מנסה להתחיל מחדש , אבל לפעמים טובעת ברגשות והמאמצים פשוט הולכים לשווא.
אמרו לי תמיד שההתמדה משתלמת לצערי אני לא ניחנתי ביכול ההתמדה .
גם מבחינת מקומות עבודה , תמיד קרה משהו , ולא החזקתי מקום עבודה לאורך זמן וזה נגמר רע . 
אני לא יודעת למה אני ממשיכה להישאר במקומות שלא טוב לי בהם , ואיך החזקתי מערכת יחסים 3 שנים 
מערכת יחסים שסבלתי בה , ונשארתי למרות שידעתי שהסוף יבוא , אבל בחרתי לדחות את זה .
ומה שתמיד מנצץ בי, זו התקווה שישתפר , אבל מבחן התוצאה אומר אחרת , והיא דועכת .
אני לא מבינה למה אני עושה הבטחות לעצמי ולא עומדת בהן 
גם בדברים קטנים כמו להבטיח שמחר בבוקר אני אסרק את התלתלים אבל זה לא קורה , 
ואז ממשיכים להיות לי קשרים בשיער.
ואני די בטוחה שהגעתי לנקודת אל -חזור אני יודעת ששינוי עומד לקרות ואני לא בטוחה אם אני מוכנה אליו
שלכם,
המתולתלת  עם הקשרים והבחורה המבולבלת 
מור 
נ.ב :ממחר נשארו בדיוק חמישה חודשים ליום הולדת
י ה26.



haunted princess
18/01/2019 22:53
שוב אין לי מילים מורוש (תסלחי לי)
אבל תנסי להיות אופטימית.
האמת היא שאני גם לא הכי טובה עם רגשות ,
כלומר אם פוגעים בי אז לפעמים אני שותקת ופשוט בוכה עד שאני נרגעת מבינה מה אני מרגישה ורק אז אני יכולה לבוא לאותו אדם ולהגיד לו מה אני מרגישה ולסדר עניינים.
ולי כבר היה 26 באוקטובר חחחח
מה התאריך שלך?
just mor
19/01/2019 11:25
19.05
18/01/2019 23:19
אל תהי כל כך ביקורתית כלפי עצמך, וכן מזדהה עם חלק גדול מהביקורת הזו, מוצא אותה גם בעצמי . המהירות הזו של התגובות שלי שלעיתים פוגעת בדיעבד בי.
just mor
19/01/2019 11:32
אתה צודק שאסור להיות ביקורתיים כלפי עצמינו , כי היחס שאנחנו מביאים לעצמינו בסוף משתקף החוצה וזה גם היחס של אחרים כלפינו .
אבל במקרה שלי אני שאפתנתית, וזה תמיד בא יד ביד עם ביקורתית .
אני אניגמה , גם בעיני עצמי , ואולי בגלל זה קשה לי להבין.
19/01/2019 14:19
היי, שינית את העמוד של הבלוג שלך נכו ן?
זה מעולה שאת שאפתינת כתבתי לך את זה גם בפוסט של אנרגיות = 0,
חושב שכולנו חיים עם סימני שאלה, אבל הרוב מנסים להדיחק אותם, כי הרבה יותר קל בחיים שהכל ברור לרוב האנשים, חושב שפחות אנשים מעיזים להתלבט ולשאול את עצמם שאלות כל הזמן, נראה לי שאת כזו, לכן את אומרת את המשפט "אני אניגמה", את מבינה מה את רוצה מה את חושבת מרגישה ועדיין מתבטת ולא בטוחה וזה מעולה.
חחח כמה כתבתי ...
just mor
19/01/2019 21:22
כן שיניתי משום מה הורוד פתאום עיצבן אותי .
אני שואלת את עממי כל הזמן ובגלל זה אני ממשיכה להיות אניגמה לעצמי, מלא שאלות פתוחות בלי תשובות ....
19/01/2019 23:15
חחחח שוברת מוסכמות !
ורוד של בנות ותכלת/ כחול של בנים....
וענתי לך על השלאות ששאלת אותי בפוסט שלי.
edya
20/01/2019 11:55
תראי, לפעמים לא מזיקה עזרה מגורם אובייקטיבי לחלוטין.
השאלה עד כמה את רוצה לשנות ולהשתנות.. לעבור תהליך שיהיה עבורך משמעותי..
מאחלת לך רק טוב :)
just mor
24/01/2019 21:49
רצון תמיד יש , הבעיה איתי היא בהתמדה
20/01/2019 16:33
מודעות עצמית זה דבר נפלא- מודעות לבעיות שלנו, באמת כמו שIMAL כתב לי בתגובות יש לי ולך הרבה דברים במשותף וזה באמת מאפיין הפרעת קשב. בד"כ להפרעת קשב נלווים קשיים חברתיים ורגשיים וחוסר יכולת לארגן את המחשבות ולהתמקד במטרה- המסיחים משתלטים ומונעים מאיתנו להשיג את המטרות שלנו.
ואצל בנות זה עוד יותר קשה כי עוד יותר מצופה מאיתנו להישאר מאופקות ועדינות ונעימות ולא לתקוף או להתפרץ. אולי את יכולה להתחבר לזה.

אם יש לי עצה לתת לך- הרבה עבודה עצמית, בקרה ושליטה על מה שאת עושה, מה שאת אומרת, לכתוב לעצמך מטרות ולנסות לעמוד בהן- אבל רק מטרות ריאליות שניתן להשיג בפרק זמן מסוים.
בכל תחום בחיים- בין אם חברתי, לימודים, עבודה- זה המון אנרגיות אבל אין דרך אחרת. להעלות ולהציף הרבה תסכולים ובעיות למודעות ולא להתעלם מהם- מה שאת עושה פה בבלוג זה מצויין וזאת הדרך הנכונה.
20/01/2019 17:15
אם זה מנחם אתכן , אז גם אני סובל מסוג של הפרעה, לא מסוגל לכתוב בכתב יד (ואריציה כלשהי של "דיסגרפיה") וכן לא מסוגל לזכור דברים מופשטים, כלומר מה שלא עובר דרך הבנה אינו נטמן אצלי בזכרון .
בדיעבד יודע לומר שזה דווקא פעל לטובתי , מאחר ואני מבין דברים נורא מהר, כפיצוי על חוסר הזיכרון, אבל כן זה עשה לי הרבה תסכולים, בייחוד בקטע של לשבת בכיתה ולא להצליח לכתוב מה שאומרים,,,ולדעת שאני לא טיפש.
20/01/2019 18:16
אני לא מזלזלת בליקוי שלך אבל הוא באמת ניתן לפיצוי על ידי קריאה למשל או להשיג סיכום של מישהו אחר,
אצל דיסלקטים למשל הבעיה היא בקריאה וזיהוי מילים-ולכן גם שגיאות כתיב והבנת הנקרא.
20/01/2019 22:56
חושב שאת צודקת, לא להצליח לקרוא זה קשה מהכל.
just mor
24/01/2019 21:51
את צודקת בזה שזה לוקח המון אנרגיות. לפעמים לרשום כל דבר בחיים מרגיש אפילו רובוטי מידי , ואם את אישה כזו, את נחשבת איפשהוא מקולקלת ולא טובה .
אני מנסה ועובדת אבל מי כמוך יודע שתסכול תמיד מלווה בזה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: