עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפורה של אניגמה שמהלכת ביניכם
חברים
growingWolfieDor SchneiderRainTienמקס לזרב
VenusאזמרלדהedyaSpace Girlhaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
וידוי  (6)
סיכום  (6)
כעס  (5)
סקס  (5)
מכללה  (4)
אהבה  (3)
אהבה ויחסים  (3)
אקס  (3)
התחלה חדשה  (3)
זוגיות  (3)
לימודים  (3)
משפחה  (3)
אהבה לשעבר  (2)
בריאות  (2)
דייט  (2)
דיכאון  (2)
הגלגל מסתובב  (2)
המלדורמה האישית שלי  (2)
התמודדות  (2)
יום הולדת  (2)
מתחממת על גבולות הדיכאון  (2)
סיפור.  (2)
על הדבש והעוקץ  (2)
עצמאות  (2)
פוליטיקה  (2)
שנאה  (2)
תקיעות  (2)
who the fuck cars  (1)
אבל  (1)
אחות  (1)
אחיות  (1)
אימפולסיביות  (1)
אין לי זמן  (1)
אכזבה  (1)
אנוכיות  (1)
אני לא יודעת מה לעשות  (1)
אנימה  (1)
בידוד עצמי  (1)
ביראות  (1)
בית  (1)
בעלי חחיים  (1)
גישה  (1)
דאגות  (1)
דייט ראשון  (1)
החלטות  (1)
הערכה עצמית  (1)
הפרעת קשב וריכוז  (1)
השקט שאחרי הסערה  (1)
השראה לימים קשים.  (1)
התגברות  (1)
התחדשות  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חויית רומנטיות  (1)
חייו של סטודנט  (1)
חיסונים  (1)
חצויה  (1)
חצי-חצי  (1)
חרדות  (1)
חשד  (1)
חשש  (1)
חתונה  (1)
טוב יותר  (1)
יחסי מין  (1)
ימין  (1)
ימין חזק בישראל  (1)
כאב  (1)
כישלון  (1)
כלבים  (1)
לבטים  (1)
לחץ  (1)
לשבור שתיקה או לא  (1)
מבחנים  (1)
מה שהיה היה  (1)
מותשת  (1)
מכתב לאימא  (1)
מרד  (1)
משפחה רוגע שלווה  (1)
מתבוננת לתוך עצמי  (1)
נשיות  (1)
סגורה  (1)
סטודנט  (1)
סטרס  (1)
סיכום חודשי  (1)
סמסטר  (1)
עבודה חדשה  (1)
עומס  (1)
עוף מוזר  (1)
עייפות  (1)
עצב  (1)
עצבים  (1)
עתיד  (1)
פגיעה  (1)
פחד  (1)
פסימיות לא זהירה  (1)
ציונים  (1)
ציניות זה החיים  (1)
קונפליקט  (1)
קורונה  (1)
רוע  (1)
ריבים  (1)
שביב של אור  (1)
שנה חדשה  (1)
שנה טובה  (1)
תובנות על החיים  (1)
תיסכול  (1)
תסכול  (1)
תסכול מיני  (1)
תקווה  (1)
ארכיון
המלודרמה האישית שלי
•  פרק 1
•  פרק 2

המלודרמה האישית שלי-פרק 2

23/11/2018 23:19
just mor
המלדורמה האישית שלי, התמודדות, סיפור.
אחרי ההרצאה עברה אחת ועוד אחת ובלי שאשים לב ליותר מידי פרטים הזמן עבר, אנשים התחלפנו , חומרים התחלפו, אבל כמו שאני עושה המון פעמים אני שוקעת בעולם שלי , תוך כדי שאני מציירת ציורים קטנים בפינת הדפים הצהובים שלי - בכוונה קניתי דפדפת צהובה ולא לבנה כדי להדגיש את הייחודיות שבי , לא רציתי להיות כמו כולם , לי חייבת להיות איזו אמירה . 
אני חושבת על עצמי - ועל הרומן שלי עם פחד, ולאן זה הולך , ואני מבינה משהו שלא הבנתי אותו בעבר- אני מצפה מעצמי את הכי טוב , הכי טוב או כלום , מבחן התוצאה בלבד , זה קצת אפור ואכזרי ואני מנסה לחשוב מאיפה זה התחיל , אני שוקעת אחורה בזיכרונות ומסתכל על שתי האחיות הגדולות שלי , בגילי כבר היו עם תואר ובדרך לחופה ועם חיים שכל פעם מסתבר לי טובים יותר משלי , זה מגעיל לחשוב מחשבות כאלה? הרי זה לא בא ממקום של שנאה , זה בא ממקום של שאפתנות , ההורים שלי דאגו להבהיר לי - אין דבר שאת לא יכולה לעשת ואם אחיותייך עשו משהו הרי על אחת כמה וכמה שגם את תוכלי- ואף טוב יותר . אמירה קצת מבלבלת בפירושה , אבל אני לעולם לא שאלתי לפירושה , כי לא רציתי לשמוע, כי כשהמצב מסתבך אני פשוט מעדיפה לא להתמודד איתו . כישלון זה לא אופציה , אבל מצד שני נמילה " את חייבת להצליח , יוצר אצלי אנטוגוניזם אבל עם הסתירה בזה אני יודעת שזה נכון . אני יודעת שאני צריכה להתחתן די בקרוב אני יודעת שכל דבר שאעשה - או שאעשה אותו בצורה הטובה ביותר או שפשוט עדיף שלא אעשה את זה בכלל  , כי כזאת אני אדם שאפתן שנחוש להוכיח את עצמו לאחרים ולמה? כי יצאה לי תדמית שאינה הולמת אותי , יצאה לי תדמית של עצלנית בכיניית שלא מצליחה לנהל שום דבר בחייה באופן נכון ושנכשלה די בכל תחום ולקחה החלטות גרועות . 
אני לא רוצה להאמין לתדמית הזאת.
אבל המציאות מראה לי אחרת - החלומות שלי נקטעים , אני לא פרודקטיבית כמו שאני רוצה , גם אם יש לי את ההזדמנות ואני חושבת שזה מעגל איבה - אני רוצה ולא עושה ומתאכזבת כמו סדרת טלונובות שמבוססת על דרמה לא מוצלחת במיוחד אולי אפילו סיטקום או סדרת קומדיה זאת הייתה הסיבה שהתקרבתי אלייך מלכתחילה אתה ראית בי משהו שאחרים לא ראו , ראית אותי מוצלחת יפה חכמה , ואני רציתי לראות את עצמי גם ככה , אפילו אם זה דרך העיינים שלך .
אני רוצה להשאיר אותך בעבר אבל אני לא רוצה לאבד את הראייה הזו על עצמי , אני לא רוצה לחזור להיות מכונה שאפתנית שלא משומנת טוב ולא מצליחה לעמוד בתפקיד המוגדר שניתן לה , אני רוצה להיות אחרת , הגירסה הכי טובה של עצמי ולשלב בזה קצת אנושיות ורגש. 
אבל אני מוצאת את עצמי מרוקנת בלי מישהו שיתמוך בי וייתן לי אנרגיה 
"ליה איך את פותרת את זה?" קול אמר לי 
"אני לא בטוחה שאני יודעת איך" אמרתי וכמעט עלו לי דמעות 
הניתוק מהעולם הפסיק ואני הבנתי שזה המרצה ששאל אותי את השאלה הזו 
" לא צריך לבכות הכל יהיה בסדר" המרצה ענה והמשיך בשלו
הניתוק חזר , אני שונאת שאומרים לי שיהיה בססדר, זה בד"כ תמיד אומר שלא , הורדתי את הראש על השולחן ופשוט נרדמתי שם באמצע ההרצאה. המוח שלי כבר תשוש ממחשבות

haunted princess
24/11/2018 16:26
אני עדיין לא בטוחה אם זה רק סיפור או שזאת המציאות שלך באמת ,
כלומר זה רק סיפור או שזה קורה לך באמת ואת כותבת על זה? על מה שקורה לך?
just mor
24/11/2018 21:53
זה סיפור שמבוסס על מקרים אמיתיים .
חלק אמיתי וחלק לא
haunted princess
25/11/2018 00:31
אוקיי.
זה עדיין מעניין 3>>>
מחכה להמשך הבא.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: