עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפורה של אניגמה שמהלכת ביניכם
חברים
growingWolfieDor SchneiderRainTienמקס לזרב
VenusאזמרלדהedyaSpace Girlhaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
וידוי  (6)
סיכום  (6)
כעס  (5)
סקס  (5)
מכללה  (4)
אהבה  (3)
אהבה ויחסים  (3)
אקס  (3)
התחלה חדשה  (3)
זוגיות  (3)
לימודים  (3)
משפחה  (3)
אהבה לשעבר  (2)
בריאות  (2)
דייט  (2)
דיכאון  (2)
הגלגל מסתובב  (2)
המלדורמה האישית שלי  (2)
התמודדות  (2)
יום הולדת  (2)
מתחממת על גבולות הדיכאון  (2)
סיפור.  (2)
על הדבש והעוקץ  (2)
עצמאות  (2)
פוליטיקה  (2)
שנאה  (2)
תקיעות  (2)
who the fuck cars  (1)
אבל  (1)
אחות  (1)
אחיות  (1)
אימפולסיביות  (1)
אין לי זמן  (1)
אכזבה  (1)
אנוכיות  (1)
אני לא יודעת מה לעשות  (1)
אנימה  (1)
בידוד עצמי  (1)
ביראות  (1)
בית  (1)
בעלי חחיים  (1)
גישה  (1)
דאגות  (1)
דייט ראשון  (1)
החלטות  (1)
הערכה עצמית  (1)
הפרעת קשב וריכוז  (1)
השקט שאחרי הסערה  (1)
השראה לימים קשים.  (1)
התגברות  (1)
התחדשות  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חויית רומנטיות  (1)
חייו של סטודנט  (1)
חיסונים  (1)
חצויה  (1)
חצי-חצי  (1)
חרדות  (1)
חשד  (1)
חשש  (1)
חתונה  (1)
טוב יותר  (1)
יחסי מין  (1)
ימין  (1)
ימין חזק בישראל  (1)
כאב  (1)
כישלון  (1)
כלבים  (1)
לבטים  (1)
לחץ  (1)
לשבור שתיקה או לא  (1)
מבחנים  (1)
מה שהיה היה  (1)
מותשת  (1)
מכתב לאימא  (1)
מרד  (1)
משפחה רוגע שלווה  (1)
מתבוננת לתוך עצמי  (1)
נשיות  (1)
סגורה  (1)
סטודנט  (1)
סטרס  (1)
סיכום חודשי  (1)
סמסטר  (1)
עבודה חדשה  (1)
עומס  (1)
עוף מוזר  (1)
עייפות  (1)
עצב  (1)
עצבים  (1)
עתיד  (1)
פגיעה  (1)
פחד  (1)
פסימיות לא זהירה  (1)
ציונים  (1)
ציניות זה החיים  (1)
קונפליקט  (1)
קורונה  (1)
רוע  (1)
ריבים  (1)
שביב של אור  (1)
שנה חדשה  (1)
שנה טובה  (1)
תובנות על החיים  (1)
תיסכול  (1)
תסכול  (1)
תסכול מיני  (1)
תקווה  (1)
ארכיון
המלודרמה האישית שלי
•  פרק 1
•  פרק 2

שביב של אור

03/11/2018 11:48
just mor
שביב של אור, השראה לימים קשים.
גם בזמנים הקשים, אני מסכלת במראה ומבינה שהבבואה שנשקפת מולי יכולה להיות שתי דמיות :
החברה הכי טובה או האוייבת הכי גדולה שלי 
החברה הכי טובה היא זו שתתמוך בי ותישאר איתי לא משנה מה 
ואת האוייבת הכי גדולה אני חייבת להביס בכל אתגר.
ולשתיהן יש את אותו המראה בדיוק , וזה משתנה לפי היום.
אז אולי מהיום , אנסה להתסתכל על זה אחרת , 
ואבין שאני הוא המכס הכי חשוב של עצמי
אני היא זו שנמצאת איתי כל יום.
וכל השאר מתחלפים
אני לא רוצה להיות עבד לרצונות של אחרים 
אני לא רוצה להיות עבד בכלל 
אני רוצה ללכת בעקבות השאיפות שלי 
ולהשאיר את כל השאר בצד ,
כל הפגיעות, הבכי ,
שהרי אין להם חשיבות באמת,
אחרי תקופה מסויימת של זמן הם יישכחו,
זמנים טובים יבואו , ואם נדע להפוך את הרע ללמידה
אז בסוף גם הוא יהפוך לטוב, כי מכל משבר לומדים,
ובסוף לא צריך אף אחד כדי להיות מאושר, אלא רק את עצמך,
להיות מאושר אי אפשר לנצח, אולי לשעה שעתיים או או אפילו חודשיים,
השביב של האור הוא השמחה - על הכאן ועכשיו , כי לא כל אחד זוכה למה שלך יש,
אז מי אתה בכלל שתתלונן? 
כישנם אנשים שנלחמים על החיים,
ישנם אנשים שלא יכולים לראות את השמש זורחת שוקעת ואת היופי והירוק של הטבע,
ישנם אנשים שלא יכולים לעשות הרבה מהדברים שאתה כן יכול- וזו מתנה.
לגבי אלה שיש להם יותר - הם כנראה עבדו על זה קשה , 
ולמען הכנות , לא לכולם צריך להיות הכל, אחרת העולם יספסיק להיות מעניין,
אתה תפסיק לשאוף ולהתפתח, 
ומלבד העולם, זה יוביל להכחדה של הדברים שאתה עושה בייחודיות, כי לא תרצה להשיג כלום,
גם אם נשבר לך הלב- תדע שככה יש לך לב , שאתה יכול להרגיש , ואם אתה יכול להרגיש עצבות
ואם אתה יכול להרגיש נטל על השנמה- אתה גם יכול להרגיש את ההפך.
השביב של האור תמיד שם , נוצץ כמו כוכב במרחק, השאלה היא אם אתה בוחר לראות אותו
או את האפלה שמסביבו , ואילו השמיים היו כחולים , לא היית רואה אותו.


haunted princess
03/11/2018 21:31
פוסט מעורר מחשבה ומעניין ביותר.
הרבה דברים לחשוב עליהם 3>>>
07/11/2018 21:27
נכון, אין אדם שלא עובר קושי, בכל מני רמות, ואף אחד לא מזלזל בקושי של אף אחד.
כל אחד סוחב איתו את המטען שלו בחיים. זה ראיה מאוד מפוכחת.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: