אני חושב שהמטרה שלי בחיים האלה היא לשמור על עצמי ועל אחרים.
ישנם אנשים שאשמור עליהם בכל תוקף כל עוד לא אסחט רגשית ואפגע בעצמי.
ככל שהאדם רחוק ממני רגשית אהיה בשבילו פחות.
ככה אני בנוי.
יש מקרים שמרוב שאני מקורב לאדם אני ממש מזדהה וגם פוגע בעצמי.
יש מקרים שבגלל שאני רחוק יחסית ממישהו אני יכול לשבת איתו שעות
ולשמוע מה יש לו לספר. מקרים קשים אפילו. ולהיות חסין יחסית.
אדאג לאחרים כמה שאוכל אבל לא אשלם במחיר הבריאות הנפשית שלי.
עם כל אחד יש לי גבולות אחרים שגם משתנים כמובן עם הזמן.
אין לי צורך לעשות רע בדרך כלל למישהו.
אם זה מישהו קרוב שעשה לי רע בדרך כלל ארד איתו לשורש העניין
ונפתור את הקונפליקט. נעשה "סולחה" כמו שאומרים...
אם מישהו שאין לי איתו עניין יעשה לי רע לפעמים אשמח בכך.
זה תלוי.
אם דעתי עליו חיובית בסך הכל אהיה קרוב לוודאי מבולבל ואשב עם עצמי
ואחשוב האם להגיע איתו למגע כלשהו.
אם מישהו שדעתי עליו שלילית יפגע בי באיזו דרך אהיה שמח
כי מאותה העת לא יהיה בינינו שום קשר. אדאג להתרחק.
גם לי יש רצון לעשות רע לאנשים אבל את הכעס אני מנסה להוציא
בדרכים משלי.
יש לי שני חוקים בנושא:
;){kind=link}