עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפורה של אניגמה שמהלכת ביניכם
חברים
growingשילהWolfieDor SchneiderJennyRain
TienVIM ALמקס לזרבVenusאזמרלדהedya
Space Girlhaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
וידוי  (6)
כעס  (5)
מכללה  (4)
אהבה  (3)
אהבה ויחסים  (3)
התחלה חדשה  (3)
לימודים  (3)
משפחה  (3)
סיכום  (3)
סקס  (3)
אהבה לשעבר  (2)
בריאות  (2)
דייט  (2)
דיכאון  (2)
הגלגל מסתובב  (2)
המלדורמה האישית שלי  (2)
התמודדות  (2)
יום הולדת  (2)
מתחממת על גבולות הדיכאון  (2)
סיפור.  (2)
על הדבש והעוקץ  (2)
עצמאות  (2)
פוליטיקה  (2)
שנאה  (2)
who the fuck cars  (1)
אבל  (1)
אחות  (1)
אחיות  (1)
אימפולסיביות  (1)
אין לי זמן  (1)
אכזבה  (1)
אנוכיות  (1)
אנימה  (1)
אקס  (1)
ביראות  (1)
בית  (1)
בעלי חחיים  (1)
גישה  (1)
דאגות  (1)
דייט ראשון  (1)
החלטות  (1)
הערכה עצמית  (1)
הפרעת קשב וריכוז  (1)
השקט שאחרי הסערה  (1)
השראה לימים קשים.  (1)
התגברות  (1)
התחדשות  (1)
זוגיות  (1)
חברה  (1)
חברות  (1)
חויית רומנטיות  (1)
חייו של סטודנט  (1)
חיסונים  (1)
חצויה  (1)
חצי-חצי  (1)
חרדות  (1)
חשד  (1)
חשש  (1)
טוב יותר  (1)
יחסי מין  (1)
ימין  (1)
ימין חזק בישראל  (1)
כאב  (1)
כישלון  (1)
כלבים  (1)
לבטים  (1)
לחץ  (1)
לשבור שתיקה או לא  (1)
מבחנים  (1)
מה שהיה היה  (1)
מותשת  (1)
מכתב לאימא  (1)
מרד  (1)
משפחה רוגע שלווה  (1)
מתבוננת לתוך עצמי  (1)
נשיות  (1)
סטודנט  (1)
סטרס  (1)
סיכום חודשי  (1)
סמסטר  (1)
עבודה חדשה  (1)
עומס  (1)
עוף מוזר  (1)
עייפות  (1)
עצב  (1)
עצבים  (1)
עתיד  (1)
פגיעה  (1)
פחד  (1)
ציונים  (1)
ציניות זה החיים  (1)
קונפליקט  (1)
רוע  (1)
ריבים  (1)
שביב של אור  (1)
שנה חדשה  (1)
שנה טובה  (1)
תובנות על החיים  (1)
תיסכול  (1)
תסכול  (1)
תסכול מיני  (1)
תקווה  (1)
ארכיון
אז מי את בכלל ?
מור האחת והיחידה , בגיל המופלג שהוא 26, סטודנטית , פחדנית עד חרדתית תלוי באיזה יום ,
רגישה מאוד, ביישנית , בעלת תסביך כלשהו שאינו פתור , אופטימית כשצריך את השאר תגלו מקריאה פה
.
להספיק
למצוא בן -זוג חדש
לעשות צניחה חופשית
קעקוע
ללכת לפסיכולוג
לגמור את התואר
ממוצע 85
תואר שני
להתחיל לחיות בשביל עצמי ולא בשביל אחרים
לסדר את עצמי כלכלית
להתחיל לצחוק ולהנות יותר
לטייל באירופה
לחיות תקופה בחו"ל
להביא ילדים
לעשות הסרת משקפיים בלייזר
להאריך שיער
לעשות שופינג מטורף
פנטזיה מינית
לנתק את האקס באופן סופי מהחיים שלי- V נותק
שחיית לילה
לעשות לייזר בעיניים
הגדלת חזה
ניתוח אף
לקנות תוספות שיער -V קניתי אבל חלקות
לקנות תוספות שיער מתולתלות
להשקיע יותר במראה החיצוני
להתחיל לאכול בריא
להתחטב
להגדיל את המעגל החברתי
לכתוב
להאריך שיער -מרץ 19
ניתוח בחזה
ניתוח מחיצה באף
גורם לי לחייך
אדיבות
כשאנשים נחמדים אחד לשני
כנות
שוקולד
מוזיקה אוזניות
לטייל
לפעמים גם להיות לבד
כשיש צדק
מחכה לי על המדף
ג'ין יאנג הצעירה -גבריאל זווין
אהבה בין הטיפות - רוני שינקמן
הפרדס של עקיבא- יוכי ברנדס
וידוי-קולין הובר
שתי פרידות וחצי - אלמוג בר
געגוע בין השורות - אלמוג בר -V
מכתבי אהבה למתים- אווה דלירה
אסון יפהפה-ג'ימיי מקגווייר-V
סופשבוע שישנה את חייך - ג'ואן אנדרסון
ג'ירפה לא עפה - רינה פרנק מיטרני
משוחררת - מירב אשכנזי -V
פשוט לא
שקרים
סנובים
אנשים שלא באמת אכפת להם במי הם פוגעים כל עוד ישיגו את שלהם
שוקו, סושי , תותים .
שמאלנים
טבעונים שחופרים על זה שהם טבעונים
את מי שלא אוהב אותי .
המלודרמה האישית שלי
•  פרק 1
•  פרק 2
בואו נדבר מהלב
09/11/2019 21:58
just mor
בעמקי הנשמה שלי , יש חלק שאוהב להיות כנה . אז אני מרגישה שלא הייתי ברורה בפוסט הקודם , זה לא שדייט זה הפתרון .
דייט והעובדה שבכלל נפתחתי לדברים הללו לאחרונה מסמל אצלי שינוי , תחילתה של תקופה טובה יותר , חדשה יותר ובתקווה שתוביל למקומות שאני רוצה להגיע אליהם .
אני יודעת שאני שונה , אני אוהבת את זה שאני שונה , שאני לא הולכת עם הזרם, אני פשוט לא רוצה להיתקע.
ובמישור המתנשא אני עכשיו אפרגן לעצמי :
למרות שכל הסיכויים היו נגדי הצלחתי 
דיכאון, התקפי אלרגיה , התקפי חרדה , ניכור על רקע קנאה , אקס לא משחרר, משבר משפחתי ומצב כלכלי - לא עצרו אותי . 
נכון היו לי נפילות של עצבנות פה ושם אבל נפטרתי מהאקס , את הממוצע שיפרתי כמעט ב20 נקודות (!!) , בלי קורסים חוזרים , תחילתה של זוגיות חדשה , וגישה טובה יותר לחיים .
נכון, אני עדיין אצל ההורים בגיל 26 וההרגשה היא לא משהו , אבל המדד להצלחה הוא לא כמה מוקדם אתה עושה דברים , אלא כמה טוב אתה עושה אותם. 
גם אחותי סיימה תואר בגיל 28 , גם חצי מהעולם , אין מה לעשות , לקח לי זמן למצוא את עצמי , אבל עכשיו אני במסלול טוב יותר .
לגבי הזוגיות החדשה - או תחילתה סיפרתי לכם שהכרתי מישהו במוסד הלימודים הקודם אז זה הדייט הרביעי שלנו , וההרגשה שלי לגמרי השתנתה , אני יכולה לראות את זה לוקח כיוון , הוא שונה לגמרי , אני שונה לגמרי , והוא רואה איתי עין בעין ברוב הדברים.
אז השבוע אנחנו נפגשים, אבל יש בעיה אחת והיא שלא הייתה לנו נשיקה , למה אתם שואלים? 
אני בן אדם מאוד בוטה במילים אך מעשי חיבה הם פחות הצד החזק שלי [ביישנית בכל זאת] 
וכנראה שגם הוא
אז אולי אני אנשק אותו? אבל אם הוא לא בעניין זה יהיה פדיחה .
האם להעיז ואז להתיז דמעות? אני מאוד מבולבלת

תוצאת תמונה עבור ‪yyh cool kurama‬‏

יאללה צ'או
מור


6 תגובות
החלק שאינו במקום
07/11/2019 21:38
just mor
טוב אז שלא כהרגלי , אפתח ואומר , שהיום עשיתי את המבחן שבאמת העיק על נשמתי , וזה לא המבחן עצמו או החומר עצמו, זה פשוט בגלל שעכשיו הקורסים מתקדמים יותר ובאמת קשורים לעבודה שנעשה אחרי סיום התואר , לגבי התוצאה אני לא בטוחה , נקווה לטוב .
לאחרונה אני מוצאת את עצמי מתוסכלת הרבה , מנסה להבין איזה מצב אני כן אוהב , איזה מצב יביא אותי להגיע לשלווה בסוף כל יום , אילו בחירות הן הנכונות . הגעתי למסקנה שיש כמה דברים עיקריים שמעצבנים אותי , ומתסכלים אותי הראשון שבהם הוא המצב של העבודה שלי , במאי מלאו לי עשרים ושישה אביבים , ואני מתחילה להבין שילדה אני כבר לא [ מה לעשות, זה לא קל לגדול] ושאני רוצה להיות עצמאית ומבוססת כלכלית , כי חופש כלכלי אומר בגדול- שאני לא צריכה לתת דין וחשבון לגורמים שעוזרים לי בקטע הזה עכשיו , מפאת שכר הלימוד , ולזה הפתרון היחידי הוא למצוא עבודה ועוד עבודה בתחום , כשחשבתי לכתוב על זה בפוסט הערתי את הקארמה והמעסיקה שלי החליטה לשלוח לי הודעה שיש עבודה והיא רוצה אותי בשבוע הבא, אבל קבעתי דברים, טיפול פסיכותרפי , ראיון למלגה , ויש לי לימודים אז כרגע לא עניתי לה כי אין לי סבלנות אליה אבל מחר אני אסגנן לה הודעה ואגיד שאני לא יכולה , זה גם לא נוח לי שהיא חושבת שאפשר לשלוף אותי כשצריך, לכן מן הראוי שאעמיד אותה במקומה . 
השני הוא - שאין לי רכב משלי ואני גם לא נוהגת הרבה - זה נגזר מהמצב הראשון שהזכרתי למעלה , רכב זה סוג של חופש ועצמאות , ולמרות שיש לי רישיון [ כבר חמש שנים ביצ'ס] לא כ"כ נהגתי כי הרכב תמיד תפוס ולא רוצה לקחת אחריות על משהו של מישהו אחר .
האמת כשאני מתעמקת בדבר , כמעט כל הבעיות שיש לי נובעות מחוסר כסף.
אז איך מתמודדים עם התסכול אתם שאולים...
קובעים לצאת לדייט, בשבוע הבא 
ונקווה שיהיה קצת אקשן
עריכה :
במחשבה שנייה , אני יותר כועסת שאין לי תוכנית מגובשת אז אולי כדאי שאגבש אחת , ודבר שני עברתי את המבחן ב78 :)
עד פה
מור


3 תגובות
חולשה של הגוף, חוזק של המנטליות
31/10/2019 22:21
just mor
טוב , אז אחרי כל מה שעברתי בקיץ האחרון שנמשך עד הסתיו הנוכחי , שכחתי לטפל בעצמי, הלכתי לטיפולים פסיכותרפיים , אבל גם בזה לא התמדתי - היה הרבה בלתמ"ים בגלל בעיות משפחתיות. אז שכחתי לקחת תרופות לאלרגיה , ולאסתמה של העור ,וחומצה פולית  (יש לי אנמיה מחוזר ברזל)  באפן סדיר [כי אני בחורה מאוד אחראית שמשתיקה התראות בפלאפון כי היא רוצה שנצ] ואתמול הכל התנקם בי , בשבוע הבא יש לי מועד מיוחד והייתי צריכה ללמוד , חושך, כאב ראש מפוצץ וקוצר נשימה , מפה לשם , אני עכשיו על תרופות כמו מסוממת ולומדת למבחן וצריכה לצלוע אליו חצי מתה [אולי בפעם הבאה אלמד לקח] .
אבל אני חושבת שיש בזה יותר- בתקופה של לחץ אני נוטה להעמיד פני אמיצה [ אני לא באמת, אני חרדתית ברמות שוק אבל מפגרות רמת שוק  של אימא שלך חסמה אותי בוואטסאפ] ולהתמודד עם הכל לבד ולא להכביד [ולבחור שאמר לי שבוע שעבר שאני כבדה שתהיה לך אקזמה בתחת - אני שוקלת חמישים וארבע ]  בכל מקרה , אז אני מצליחה לתפוס את עצמי ברגעי משבר , ואז כהמשבר חולף ויש סימן של רגיעה הגוף שלי בד"כ קורס.


זהו , רציתי לשתף את זה 
עד לפעם הבאה זו הייתה פינתי כל האמת בפנים מאת מור 
מור.

2 תגובות
אני לא מפחדת מהתהום
28/10/2019 22:30
just mor
תובנות על החיים
בהמשך לפוסט שהעלאתי אתמול , אחרי שהתעוררתי מהשוק ומההפתעה, ההיגיון חזר מה-השהייה אליו הוא נכנס.
ככל, יש לי אישיות שמעוררת קונפליקטים , ולמה? כי אני לא מפחדת לערער את הסטטוס -קוו הקיים, אני לא מפחדת לנסות להביא שינוי , כי לדעתי הכנה המצב מחורבן (מחורבן זה עוד עדין , יש לי הרבה יותר גס מזה) , והעניין בחיים הוא שאתה יכול לעשות שינוי , ואתה יכול שיאהבו אותך , אבל אתה לא יכול את שניהם יחד.
מין ההיגיון שאם אתה אוהב את המצב אז לא תנסה לשנות אותו , תרגיש בנוח בו , ותתחבר ליותר אנשים , הרוב המוחלט של האנשים נכנעים למצב , או שמוותרים מראש , ופשוט זורמים עם המצב . אני לא חלק מהעדר ואני גאה בזה , אמנם לא אני לא מניפה דגלי גאווה, לא יוצאת להפגנות , לא כותבת פוסטים שהופכים  לויראליים בפייסבוק כי זה נראה לי קצת מאבק מיותר ומטומטם ובכלל מעצבן , שינוי שקט יעשה הרבה יותר טוב , מי שמנהל דברים טובים ויש לו מעט שכל יודע שאנשים חכמים עובדים בשקט מקלים לאט לאט קליפה אחרי קליפה עד שמגיעים למטרה הסופית.
ואם יהיו פה עוד אחריי שהם גם כאלה , מעוררי קונפליקטים ואמיצים , תדעו שאנשים לא שונאים אתכם, זה יותר בכיון של מקנאים ופוחדים, למיטב ידיעתי איכות תמיד באה במספרים קטנים .
אלון טוען שאני משדרת כוח ולא כוחניות (כוחניות זה דבר רע) כוח פנימי כזה , אולי זה נכון אבל "אין האופה מעיד על עיסתו" 
 אז בניגוד לשמועה הרווחת יש לי לב ויש לי רגשות ופרשניות, ואני מאוד ערה לסביבה שלי , אני פשוט בן אדם עם חשיבה תועלתנית, שברוב המקרים , יוצא עם ידו על העליונה , למרות שכל הסיכויים נגדו , זה לא שאני אנוכית אני פשוט יודעת שאני חייבת להילחם בשביל עצמי , אחרת אף אחד לא יילחם עבורי.
תוצאת תמונה עבור ‪yyh kurama‬‏

live free , die well
Mor 


5 תגובות
הופתעתי
27/10/2019 20:23
just mor
שלמרות שזה היום הראשון בשנה השלישית , משהו אצלי נשבר , ואני לא יודעת מה .ראיתי אותו יושב על ספסל לבד מחוץ לבניין, לא שמתי אליו אלא רק לאחר שיצאתי כבר וסובבתי את הראש במקרה
והוא היה שם. ואיתו צפו כל הזכרונות ,ואז צפו כל הקשיים מהתקופה האחרונה  הקשיים בבית הבכי והכעס מבני המשפחה ,צפו כל המבטי שנאה וה-התעלמויות שסבלתי כל היום מ"חבריי" לספסל הלימודים וכן זה לא תואם את המקום או הגיל, וזה הוביל אותי לרכבת מחשבות מהירה של זכרונות מאותה ילדהנערהבוגרת שבכל מקום שאליו היא לא הלכה קיבלה תמיד יחס שכזה קר, מנוכר, שונא , לפחות מרוב הסובבים,והיא לא הבינה מה לא בסדר בה ולמרות שהיא כבר גדולה היא עדיין לא מבינה , למה יש הרבה אנשים שלא אוהבים דווקא אותה? 
מה פיספסתי? איזה פרק במדריך לחיים לא קראתי?
 ומשפט חצי מעודד וחצי לא נכנס לי לראש "מי שכל הסיכויים בעדו , לעולם לא יידע מה זה ניצחון"
אבל אולי אין לי כוח לעוד קרבות? 
אולי אני רוצה שישימו לב לא למה שנשאר לי לעשות אלא למה שעשיתי כבר.
הסתכלתי על עצמי במראה , חולצה שחורה אכן מתאימה , זה לא יום שמח בשבילי.
הופתעתי,
הופתעתי שהתגובה שלי הייתה מהבטן והרגש ולא מהראש והשכח הישר
הופתעתי שנשברתי,
ואני לא יודעת למה
5 תגובות
שליטה עצמית
22/10/2019 20:29
just mor
who the fuck cars
טוב , אז אני פשוט אוציא את זה לעולם החוצה : אחות אחת שלי סובלת מדיכאון והשנייה מחרדות, וזה התפרץ לא מזמן.
ולמרות הסבל שהן מעבירות אותי ושהן רוצות תמיכה אני נשארת אדישה , למה? כי אני מאמינה שבן אדם צריך להרים את עצמו מהקרשים, אני לא פסיכולוגית או מטפלת מוסכמת , גם אין לי רצון להיות כזו [ לשמוע אנשים בוכים ולהגיד להם שזה בסדר בלי להתעצבן זה פשוט לא אני]
גם כשניסיתי להגיד מילה או שתיים , מסתבר שטעיתי.
ואולי אני אחות גרועה או בת גרועה לאמא שלי שכל הזמן מוציאה את התסכול שלה עליי , אבל אני לא מתערבת ,ומנסה להתרחק מזה כמו שבורחים ממגיפה של אבעבועות שחורות [ מי שלא יודע מה זה לכו לראות ממלכה עונה 2 פרק 3 , אחלה פרק ואחלה סדרה] .
זה מרגיש בהרבה מובנים כאילו אני "האחרונה בשרשרת המזון " כשלמעשה אני הכי עצמאית, הכי חזקה, וזאת ששולטת העצמי ולא מטרטרת את כל העולם ביחד איתי היישר לאבדון [ יותר כיף באבדון לבד דרך אגב, יש מגלשת מים] , זאת שעומדת במטלות שלה למרות הבכי והשטיות שלהן מסביב , למרות הרעש הן עושות , זאת שבד"כ צודקת ועל הזין שלה מה אחרים מייעצים אם היא לא ביקשה עצה .
כבר סיפרתי בעבר פה על היחסים עם אמא שלי , אבל לא הכל , יש לה נטייה לדרוש ממני עד אין סוף ולהגיד לי דברים פוגעניים [ וגם אם זה נאמר בשעת כעס, כפרה תקני פילטרים לפה שלך באיקאה] "את יותר גרועה מגבר" "יש לך אחריות של ילדה בכיתה א'" "מי ייקח אותך" וכאלה .
אבל אני לא נעלבת אפילו צוחקת כי בסופו של יום אני אצא עם מקצוע , אני לא אטריח את עצמי בעבודות סזיפיות ולא אקיף את עצמי באנשים תלותיים שלא יודעים לטפל  cעצמם. 
אה ועוד משהו אם יש פה צקצקנים שאומרים עד שלא תעברי את מה שהן עוברות את לא תדעי לכו תמצצו נחשי גומי חמוצים , הכל שאלה של אופי והיגיון .
8 תגובות
סיכום שנה
04/10/2019 13:19
just mor
סיכום
אווקי אז נעלמתי ואין לי תירוץ יותר מידי טוב , חוץ מעבודה וריצות של תחילת שנת הלימודים החדשה בתואר ולפני אחרונה !(עד מתיייי ) אני בשוק שעברתי כבר יותר מחצי ...יאללה שנה ג' :) ועוד 3 סמסטרים לסוף :) כרגע אני חושבת על לעשות תואר שני (מאסטר) מתלבטת בין הצפון לדרום כי מרכז זה יקר , למרות שגם זו אופציה .
אבל קודם נעבור את השנה הזו.
סיימתי את רוב הכימיות והפיזקות ונשאר לי רק קורס אחד בסיוט הזה . 
החלטתי שלעבור דירה כרגע זה לא ריאלי מפני שאני כבר קרובה לסיום (אני מפתעת מחדש כל פעם שאני רושמת את זה) , סגרתי שתי גיחות קטנות לחו"ל האחת תהיה בסביבות מאי (ואם זה יהיה ביום הולדת שלי אפילו יותר טוב) והשנייה בספטמבר הבא , בסביבות החגים . התרעננות קלילה לפני הסטאז' .
אני חושבת שמסמסטר ב' אנסה לחפש עבודה בתחום שבו אני לומדת לשלב עם הסטאז' , ניסיתי את האמת לגשש אבל כרגע נראה שאין ביקוש באיזור זה .
נכון חסרות תלונות בפוסט הזה? ( לא, לא הפסקתי להיות קוטרית ) פשוט כפי שמשתמע מהפוסט הקודם אני מצנזרת ולא נותנת לזה יותר מידי מקום בחיים שלי.
כשאני ארגיש שצריך לשפר יחסים עם מישהומישהי אני אעשה את זה אבל אם אני ארגיש שזו "מלחמה אבודה " אני לא אתאמץ , כפי שאמרתי אני לא נוטה להשקיע בדברים שאין לי בהם תועלת או הנאה.
השנה הזו הייתה הכי מוצלחת מבחינת לימודים [ בלי נכשלים בכלל ] והכי קשה מבחינת קשיים של המשפחה אבל עם זאת אני כאה בעצמי שהצלחתי כנגד כל הסיכויים [ ולא, אני לא רוצה פסלון מזהב] . 
השנה התמדתי וכתבתי פה , דבר שאני לא עושה בכלל .
השנה לקחתי החלטות שאני לא קורעת את עצמי בעבודה סזיפית לחינם ובמטרות שאני לא מאמינה בהן.
ובסוף השנה החלטתי שאני פתוחה לאופציה של זוגיות ועם זאת לא רודפת אחרי זה , אני גם רוצה להנות מהזמן שנשאר לי ברווקות כל עוד אין לי מחויביות של ילדים או משפחה .
אני חושבת שאני אפרח באמת כאשר יהיה לי מקום עבודה רציני [ או כמו שאני אומרת מקום עבודה של גדולים] 
ניצחתי ברוב העימותים שלי וקיבלתי מה שרציתי מהם .
שנה שבה נפטרתי ממה וממי שקשר אותי לזמנים פחות יפים נואשים ואפלים [ אני ממשיכה להיתקל בו וגם בני משפחתי פשוט לא אכפת לי ואני מתעלמת להם כן אכפת , אני פשוט מתעלמת גם מהם] 
שנה שהבנתי שבתת מודע כל מערכת יחסים שסיימתי או שמתי בה ריחוק מסויים הייתה מסיבה טובה מאוד , גם אם לא אני לא הבנתי את זה בעצמי.
כי המערכת היחסים הכי חשובה שיש לי זו שלי עם עצמי היא אף פעם לא תיגמר
השנה החלטתי שאני נלחמת קודם כל בשביל עצמי , וזה עבד וימשיך להיות כך גם בשנה הבאה. אני לא מתכוונת להיפגע מדקיות דיבור של כל אחד ואם לא סומכים  עליי לעשות משהו- יותר טוב, פחות חפירות פחות אחריות .
אני אעשה טוב לעצמי , ואהיה שלמה ומישהו יבוא ויחזק את זה - זו המטרה של זוגיות - לא תלותיות.


אז שתהיה לכולכם שנה טובה באיחור ממש גדול
וצום קל 
ומי שלא צם לא מקבל שוקולד בסוף הצום :)


מור 

 
6 תגובות
מצנזרת
28/09/2019 20:11
just mor
שנה טובה
הגיע הזמן והגיע השעה לשנה חדשה ,
אש שנה טובה לכל מי שקורא שנה של שלווה והצלחות 
לקראת השנה החדשה מצרפת את החלטותיי:
1.לצנזר דברים והחלטות מאנשים מורידים
2. כנ"ל הסעיף הקודם גם למשפחה
3. להתחיל להנות יותר 
4. לטוס במרץ לחו"ול
5. להתמיד בטיפול הנפשי שהתחלתי 
6. לסגור את הלב בפני אלו שאיכזבו אותי
7. לפתוח בפני אנשים חדשים

בחג מתכוונת לטייל ולא להיות בבית , ולנסות להכחיש את זה שיש צום עוד מעט .
מה איתכם?


מור 
4 תגובות
רגע של שלווה
21/09/2019 12:58
just mor
בהקלה גדולה סוף סוף הגיעה השלווה , אין אינטראקציות מעצבנות של המכללה לזמן מה - כי אתמול עשיתי את המבחן האחרון שלי לשנה הזו .
חוץ ממבחן אחד שלא עשיתי את שני המועדים שלו כי מועד א' יצא לי יום אחרי יום עם מבחן ובמועד ב' התאוששתי מטראומה של המיון בבית חולים , אני די בסדר , הצלחתי לעבור את כל הכימיות שפחדתי מהן כי זה קורס חוזר ובכללי עברתי את כל הקורסים מלבד מה שעשיתי אתמול שאני לא יודעת מה הציון שלו.
חזרתי לעבודה ביום חמישי וזה הרגיש טוב לברוח מהמצב שלי וגם לקבל על זה כסף והסחת דעת ויש עוד המון עבודה השבוע אז כך שאני מסודרת ועל פניו נראה שהשקט חזר על כינו.
הדברים לא מציקים לי יותר , לא מעוררים בי חרדות , קיבלתי תשובות לכל השאלות ששאלתי .
אבל יותר מזה אני גאה בעצמי שהצלחתי לעמוד בהתחייביות שלי- למרות שהסיכויים היו נגדי . באשר לעניין הזוגיות גיליתי שכרגע טוב לי לבד עם עצמי - יותר מידי אנשים הזייה באפליקציות ולאחרונה מטרידים אותי גם בפייסבוק אז החלטתי להכין רשימת ציטוטים הזייה ולתת את הפרשנות שלי
"אפשר להיות כנה איתך?" - לא , אנחנו מכירים שעה בלחץ , הכנות שלך לא בדיוק מעניינת אותי בנקודה זו וגם מי שאומר שהוא רוצה להיות כנה רוב הסיכויים שהוא לא , פלוס ממליצה שלא להיות כנים עם זרים , ככה נכנסים לכלא רוב הפעמים 
"קרה משהו מטורף " - אלא אם כן נולדת כגבר ונכנסת להיריון זה לא מטורף, חוקי הפיזיקה והכימיה ימצאו לך הסבר לכל דבר .
"כתבתי לך משהו"- ואווו כמה רומנטי כמה קיטשי , כמה לא- אמין , השיחות הן גם ככה בהתכתבות אז זה בערך המילה ה600 שאתה כותב לי , תקדם מאמי.
ולסיום "איזה גועל" - המשפט נאמר לי בהקשר שאמרתי שיש לי חבר , אז הוא אמר לא משנה אמרתי לו סבבה ביי והוא אמר איזה גועל , חמוד אם אין לי זין אלייך תקבל את זה יפה , לא צריך להעליב ואם אתה חושב שאני מגעילה , אתה מוזמן ללכת לעמוד בשורה אם כל האנשים שלא יודעים לקבל סירוב.
"איך אתה אוהבת את האפרשזיף שלך"[טבעוני] - עם מיונז כפרוש , וגם חתיכת בשר ליד , אל תיכנס לי לצלחת.
[המשך טבעוני] - "בלה בלה בלה וטבעונות יותר בריאה" - זדיין , הלכתי לאכול שניצל 
"חשוב לי שאשתי תהיה שומרת שבת" - ולי חשוב נטפליקס בשבת , כל אחד והבעיות שלו מאמי.
בקיצור גברים נשמות של ברבור , צאו מהמסך החוצה 

עד פה
מור

6 תגובות
מרגישה כמו כשלון
15/09/2019 16:47
just mor
אולי הרבה לא יתחברו למה שאני כותבת פה ומהמילים שלי כאילו ישתמע שאני "כפויית טובה " אם זו דעתכם you can suck it .
אווקי אז ממרומי גילי המבוגר (26) חשבתי שהגיע הזמן שנדבר קצת על לגור עם ההורים ולמה למרות הכל , זו הרבה יותר בעיה מפתרון .
במציאות של גילנו ילד שמשתחרר מהצבא (או שירות לאומי לא משנה) במקרה הטוב מוצא עבודה עם שכר מינימום ומעודפת עושה משהו בסביבות 5000 ש"ח לחודש חי מזה וחוסך את השאר. בהנחה שעושה פסיכומטרי מהפקדון או מענק נשאר לו לא הרבה בחיסכון כדי ללמוד וגם שם מספיקה שנת לימוד אחת כדי לבזבז את הכל .
הכל בהנחה שהוא לא עשה טיול גדול .
אצלי המצב הוא די אותו דבר , החסכונות שלי נשרפו , ובלי בן זוג תומך הסיכויי שלי לצאת מפה הוא די קלוש בלי עזרה של ההורים - שלא יכולים לעזור כי יש 3 קרציות לפניי שמצצו להם את הדם עד תום.
לי קרה אותו דבר, במשרת סטודנט שהיא לא משהו בכלל אני מקבלת משהו כמו 2500 ש"ח מתוכם חלק נכבד הולכים לשכר לימוד והשאר לבנק - להלוואות שלקחתי כדי לכסות את השכר לימוד.
אז למה זה יותר בעיה מפתרון ?
בגיל הזה לא רק שחיים עם ההורים חיים על הציפיות המרוסקות שלהם , ובמקרה שלי בגלל שאני הקטנה אני אמורה "ללמוד" מטעיות של אחרים של אלו שהיו לפניי . אבל מי אמר שהטעיות שלי ושלהם הם בהכרח אותם טעיות ? בכל מקרה , לא רק את הציפיות שלהם אני מרסקת אלא גם את של עצמי - כשהייתי קטנה גיל 25 נשמע לי כמו משהו ענק והייתי בטוחה שאגיע לגיל הזה אני אהיה עצמאית , לא חשבתי על חתונה זוגיות וילדים כשהייתי קטנה (כי חיידקים של בנים זה מגעיל...בתקופה של אז ) אבל אז המציאות העיפה לי סתירה מצלצלת , לא מצאתי עבודה אחרי השחרור, הייתי תקועה בזוגיות תקועה , לא היה לי כסף , והיה לי דיכאון כבד ואת כל האופטימיות שלי תליתי באקס - והעניין הכואב הוא שאני לא מאשימה אותו הוא ראה אותי בגרסה כ"כ אומללה כ"כ פחות טובה בהשוואה אליו , שאני שונאת אותו עד היום על זה .
בכל מקרה , הבית של ההורים הוא לא מקום שקט , הכל פה רועש , האחים הגדולים כבר עם ילדים משלהם ואף אחד לא זורק על מי שבגלל נסיבות וסדר הלידה עובר אחרון כל דבר (בעיקרון של "מה שיהיה אחריי כבר לא מעניין אותי")
נכון , אני אמורה לשחרר , אבל אי אפשר לשחרר ממשהו שאתה רואה כל יום נזכר כל הזמן , המוח שלך עושה עיבוד במקומך ואתה חי את זה מחדש , כל פעם .
די שונה מהסרטים האמריקאיים שמאכילים אותי כל שבת על חיי הרווקות על סקס סמים ורוקנ'קול , סקס אין פה כי חס וחלילה.
אני אמורה לקום כל בוקר להעמיד פנים שאני בוגרת ואז לחזור לחדר שגרתי בו כל החיים עם המיטת נוער המגעילה שלי ולקוות לטוב .
זה גורם לי לבכות  וגם אין תקווה כ"כ כל מאמץ שאני עושה נגמר באותה תוצאה .
מה שבטוח הוא שאם אני אמצא דרך ללכת אני אך פעם לא חוזרת 
מה שמביא אותי לסיבה של התקפי חרדה - זה הוריי היקרים והביקורת שלהם והציפיות המרוסקות אני מוצאת את עצמי חושבת על התגובה שלהם , מנסה למנוע עימותים כי בעל המאה הוא בעל הדעה , מנסה להפריד אותם בכוח בכל תחום בחיים.
וביינתיים התואר שלי מתארך הקורסים חרא ואני שוקלת לפרוש 
לא אני לא עצבנית פשוט זה הכעס שאני מחזיקה בפנים כדי לא לעשות ריבים 

מור
4 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 הבא »